לוחם המילואים רועי וסרשטיין נטמן, אחיו הקצין פנה לצה"ל: "אפשר עוד לתקן"

הלוויתו של רועי וסרשטיין

מאות בני משפחה, חברים וחיילים התאספו ביום שישי האחרון בבית העלמין בנתניה כדי ללוות למנוחות את לוחם המילואים רועי וסרשטיין, בן 24, ששירותו נמשך 300 ימים בעזה. וסרשטיין שם קץ לחייו לאחר שסיים סבב מילואים נוסף לפני כחודשיים. את ההלוויה ליוו קרוביו ושמעו את דברי פרידה מרגשים שכתבו את גבורתו ויוצאי דופן של רועי בעבודתו כחובש תחת אש.

זכרון וכאב

במהלך ההלוויה, דינה, אמו של רועי, ספדה לו ואמרה: "אני ניצבת כאן היום זקופה כדי להעביר את האור שלך. שתדע כמה אהבה, גאווה, וכאב הותרת אחריך". היא ציינה את השפעת השירות הצבאי על בנה והקושי שלו להתמודד עם המראות שהיו לו במהלך הקרבות. גם אביו, רוני, שיתף בתחושת הייאוש והכאב על שידו לא הצליחה להושיע את בנו.

מאבק עבור הכרה

למרות שווֹסרשטיין נפגע נפשית במהלך שירותו, צה"ל ומשרד הביטחון לא מכירים בו כחלל צה"ל. משפחתו נחרדת מהמענה ותוהה כיצד לא הוכרו מאמציו הגבוהים בשדה הקרב. אחיו עידו, רב-סרן במילואים, קרא למערכת הביטחון להעניק הכרה ראויה לרועי, ואמר: "חיילים שלקחו את הקרב הביתה, תשתפו, תדברו".

זכרון גבורתו

חברים ומפקדים שעמדו לצד משפחת וסרשטיין הדגישו את תכונותיו האהובות והאמיצות של רועי. סגן-אלוף משה, מפקד הגדוד שלו, ספד לו ואמר: "היית אדם אהוב ונאמן, שאין להקל ראש בגבורתו ובשאיפתו לסייע לפצועים".

התרסקות של חיילים

אחיו טל החריג פניה למי שסובלים מבעיות נפשיות בעקבות השירות, ואמר: "אל תהיו כמו רועי: תשתפו, תדברו, תבקשו עזרה אם צריך". ההלוויה הפכה לרגע לאומי של עצב והתעוררות חברתית סביב החשיבות של התמיכה בחיילים שחווים טראומות.

הכנסויות זכרון ורצון לשינוי

בהלוויה נכח גם ח"כ אלי דלל, שהניח זר בשם כנסת ישראל, ואמר כי התהליך להכרה בחיילים פגועים נפשית חייב להמשיך. הקולות שנשמעו מבני המשפחה מכניסים תקווה לתהליך של שינוי במודעות הציבורית בנושא בריאות נפשית בצה"ל.

בעקבות המקרה הקשה, יש להזכיר את מחויבותה של המדינה להכיר בחיילים שפעלו באומץ בשדה הקרב ולספק להם את התמיכה הנדרשת.

### המידע המובא כאן נדרש כדי לציין את גבורת החיילים ושיפוט המקרים הכואבים שלא הוכרו כראוי על ידי המערכת הביטחונית