רגל אחת בחיים החדשים: המסע של הלוחמים שאיבדו גפה במלחמה

חודש המודעות לקטיעות גפיים

אפריל הוא חודש המודעות הבינלאומי לקטיעות גפיים, ובישראל, המדינה למודת המלחמות והפיגועים, המודעות לנושא זו גבוהה במיוחד. ארגון "הצעד הבא", המוקדש לקטועי גפיים, פועל רבות לקידום זכויותיהם ומעמדם של קטועי הגפיים בישראל. צחי ליבוביץ', מנהל הארגון, מדגיש כי "המיוחד בארגון שלנו הוא שכולו מורכב מקטועי גפיים, ואנו דואגים לעצמנו".

התמודדות עם הפציעה

לאחר המשבר שנגרם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023, מספר קטועי גפיים בישראל על ההתמודדות עם הפציעה והחיים החדשים. שלושה לוחמים, שהשתתפו במבצעים בעזה ובלבנון ואיבדו את רגליהם, משתפים את סיפוריהם.

חוזה חדש עם החיים – י'

י', לוחם חטיבה 551 בן 31 מתל אביב, איבד את רגלו בקרב בעזה ב-20 בנובמבר 2023. לאחר תאונת פיצוץ, הוא הובהל לבית החולים במצב אנוש. "אני בתקופת הסתגלות למצב החדש", הוא מספר. "הגעתי להחלטה שאני שמח על מה שיש ושמח שאני חי". י' לומד באוניברסיטת רייכמן, כאשר התמחותו בלימודים היא חלק מהליך השיקום שלו.

תובנות ומשמעות חדשה – נ'

נ', לוחם גולני בן 21, איבד את רגלו בקרב על קיבוץ עלומים. לאחר ששכב פצוע זמן רב באיזור קרב, הוא מבין את משמעות הפציעה: "אני חי, עכשיו אני חייב להשתקם". נ' עבד קשה בשיקום והשתחרר ממנו בחודשים ספורים. הוא מחזיק בתובנה שהלימודים וההרצאות שחלק מעביר הם חלק בלתי נפרד מהתהליך.

בדיחה שחורה בעת המאבק – א'

א', תותחן בן 27 מירושלים, איבד את רגלו מפגיעת טיל ממקלע. הוא מתאר את הקרב כאירוע טראומטי במיוחד, ומספר כיצד פעל לצחוק על המציאות הקשה בעזרת בדיחות שחורות: "שאלתי את המפקד אם קצבת נכות שווה את זה". כיום, לאחר תהליך שיקום ממושך, הוא מתכנן לחזור לעסק שלו ולעסוק בתחום הבינה המלאכותית.

מסקנות ותובנות

שלושת הלוחמים מספקים תובנות על החיים לאחר הפציעה. הם משקפים את המסר שיש תקווה ושאפשר לחיות חיים מלאים גם כשיש אתגרים חדשים. "לא נותן לפציעה יותר מדי מקום בחיי, אני מבסוט מהדברים הפשוטים", מסכם נ'. כוחותינו ממשיכים לפעול למען תיעוד המתרחש בעזה ובסביבותיה, ותודעת המלחמה נשמרת בחברה הישראלית.

עבור לוחמים אלו, כל יום חדש הוא התחלה חדשה, והשיקום הפיזי והנפשי שהוא תהליך הכרחי כולל גם שינוי בתפיסות החיים ובשגרה היומית