חזרה על ההצהרה של א-סיסי: מתיחות בין מצרים לישראל בעקבות מחיקת ההצהרה של אל-אזהר

מתן חסות למוסד האיסלמי

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, התמודד עם מתיחות חדשה בעקבות מחיקת הצהרה חריפה של מוסד אל-אזהר, שהתבצעה לאחר שהאשים את ישראל ברצח עם ובמדיניות הרעבה ברצועת עזה. ההצהרה, אשר ראתה אור לאחרונה, מחקה זמן קצר לאחר מכן לאור לחצים ישירים שהפעילה נשיאות מצרים על שייח' אחמד א-טייב, האימאם הגדול של אל-אזהר.

המחלוקות סביב המוסר הדתי

סגן אלוף (מיל') אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, הסביר ש"א-סיסי והאימאם של אל-אזהר שמרו על יחס של שלום ושיתוף פעולה בתקופת שלטונו". הדקל מסביר שהמוסד הדתי, שקיים למעלה מאלף שנה, הוא מוסד משמעותי ובעל השפעה רבה על דוקטרינת האיסלאם הסוני במצרים ובעולם.

הקשר בין השלטון לאל-אזהר

דקל מדגיש כי מאז עליית א-סיסי לשלטון, הוא חיבק את מוסד אל-אזהר והפך אותו לשופר הרשמי של הגרסה הסונית לאיסלאם. "כך לדוגמה, לאחר מתקפת 7 באוקטובר, אל-אזהר לא גינה את פעולות חמאס", אמר דקל, המצביע על הקשר ההדוק שבין השלטון המצרי למוסד הדתי.

שיקולים ותגובות נוספות

המחיקה של ההצהרה מעוררת שאלות לגבי הכוונות מאחורי פעולותיו של א-סיסי. דקל מציע שתי השערות מרכזיות: האם א-סיסי ביקש להציג את עצמו כנגד ישראל או שמא קיבל טלפון מארצות הברית או מישראל, שבו הובהר לו כי הוא לא יכול להוקיע את ישראל בגלוי אם הוא מתכוון להמשיך לשמש כמתווך האזורי.

מסקנות ודעות לעתיד

דקל מסכם בכך שא-סיסי הפנים את הצורך להרגיע את המצב. "אם א-סיסי באמת כועס על אל-אזהר, בידו הכוח לצמצם את פעולתו של המוסד", הוא מוסיף, מה שמעיד על יכולתו להשפיע על המוסד הדתי כפי שעשה בעבר.

התפתחויות אלו מצביעות על כך שהמציאות הפוליטית במצרים ממשיכה להיות מורכבת ומעורבת, כאשר ההצהרות והנקודות מבט বিভিন্ন מוסדות דתיים עשויות להשפיע על המדיניות המקומית והבינלאומית של מצרים.

תגיות: חמאס, מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי, איסלאם