סליחה שלא נפרדנו: ההספד קורע הלב של אלמנת ליאור, והבשורה – "יש לך נכדה חדשה"

ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק

במהלך טקס מרגש, הובא היום (שני) רס"ב (במיל') ליאור רודאיף, בן 61, למנוחות בבית העלמין בקיבוץ ניר יצחק. רודאיף, שהיה מפקד כיתת כוננות, נהרג ב-7 באוקטובר during the attack על ישראל, כאשר הגן בגבורה על קיבוצו. ההלוויה התקיימה 766 ימים לאחר שהוא נחטף בידי מחבלי חמאס, והתקבצו רבים מהקהילה, חברים ומשפחה כדי לחלוק לו כבוד אחרון.

הספד קורע לב של המשפחה

במהלך הטקס, אמרה אלמנתו, יפה רודאיף: "לא לסוף הזה פיללתי, גם לאחר שקיבלנו את ההודעה על מותו, הראש הבין והלב סירב להאמין. הגעגוע רק מתחזק, ואני מבקשת סליחה שלקח הרבה זמן ושלא באמת נפרדנו בבוקר ההוא." היא הביעה את הכאב והגעגוע בעקבות האובדן הבלתי נתפס וחיפשה בכל מובן את הנחמה בקול משפחתה.

בתו נעם, סיפרה על נכדתה החדשה, שי, ואמרה: "היא פלפלת, ממש כמוך. למרות שיותר משנתיים שאתה לא פה, אתה כל כך נוכח." היא ציינה את השפעתו על חייהם ואילו רגעים קשים הם עברו מאז חטיפתו.

בנו בן העיר: "אבא, שנתיים וחודש זה מלא זמן, יש לי המון לספר ולשאול. אני מרגיש אבוד בלעדיך והמציאות שכה כתש אותך רק מתחדדת."

המורשת של ליאור רודאיף

ליאור נולד בארגנטינה, עלה ארצה בילדותו והקים את משפחתו בקיבוץ ניר יצחק. בקיבוץ גידל את ארבעת ילדיו – נעם, נדב, בר ובנו בן – ושלושה נכדיהם. קהילת ניר יצחק כואבת את לכתו ומחבקת את משפחתו ברגעים הקשים הללו, תוך השקת מחשבה על מחיר הגבורה שלו במאבק עבור הגנת המולדת.

במהלך הטקס, הודו המשתתפים גם לכוחות צה"ל שחזרו את ליאור הביתה, והדגישו את העובדה כי חמישה חטופים נוספים עדיין מוחזקים בשבי. מדובר בסגירת מעגל לא רק עבור משפחת רודאיף, אלא גם עבור יוצאי דופן במעגל קרוב יותר למאבק בתודעה הלאומית.

סיכום

עם סיום ההלוויה, נותרו רבים מהנוכחים לחשוב על פרק הכאב ששורר לא רק במשפחה אחת אלא בכל הארץ, במאבק ארוך ושמור להחזיר את החטופים הבאים. כאב האובדן והמוניטין שסחף את קהילת ניר יצחק יתממשו בזיכרונות שיבנותו על בסיס ההגנה והאהבה שהעניק ליאור רודאיף לכל עובר אורח ובני משפחתו.