בין הרצל ליאיר נתניהו: מה התפקיד של המוסדות הלאומיים?
התהוות המוסדות הציוניים
איש לא יכול היה לעצור את פרץ התשואות בבית הקזינו החגיגי בבאזל ב־29 באוגוסט 1897, כאשר בנימין זאב הרצל, שאותו כינו "המלך", הכריז על כוונתו להניח את אבן הפינה לבית שיהיה לאומה היהודית. המוסדות הציוניים שהוקמו בעקבות הכנס הזה נועדו לממש את חזונו של הרצל להקמת מדינה יהודית.
בהמשך הקונגרס הציוני העולמי שחשף את ההיסטוריה בת 128 השנים של המוסדות הלאומיים, התקיים טקס שבו הוכרז על מינויו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, לחבר בהנהלת ההסתדרות הציונית. הצבעה על המינוי נדחתה, והשיח סביב המינוי חשף שאלות רבות בנוגע לקשרים בין פוליטיקאים ישראלים לבין הכספים המוזרמים למוסדות הלאומיים.
הקונגרס הציוני העולמי
מטרת ההקמה
הקונגרס הציוני העולמי הוקם בשנת 1897 במטרה לקדם את תכניתו של הרצל להקים מדינה יהודית ולבסס את פעילות התנועה הציונית.
פעולתו כיום
אחד התפקידים המרכזיים של הקונגרס הוא לקבוע את המדיניות הכספית של ההסתדרות הציונית ומתכנס כל חמש שנים. הקונגרס בוחר את המוסדות השונים ומבצע רוויזיה על הדוחות המוצעים.
תקציב ומימון
התקציב השנתי של הקונגרס עומד על כ־5 מיליארד שקלים (1.5 מיליארד דולר). מקורות המימון מגיעים מהעברות מגופים מנוהלים, הכנסות נכסים ששוויים מוערך בכ־30 מיליארד דולר ותרומות.
ההסתדרות הציונית
מטרת ההקמה
ההסתדרות הציונית הוקמה במקביל לקונגרס הציוני, במטרה לאחד את פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם.
פעולות עיקריות
ההסתדרות העוסקת בעידוד עלייה ובחינוך ציוני ויהודי בעם היהודי בתפוצות.
תקציב ומימון
תקציב ההסתדרות עומד על 104 מיליון שקל (32 מיליון דולר). מקורות המימון כוללים תרומות, הכנסות ממוזיאון הרצל וממשלת ישראל.
הסוכנות היהודית
תפקידים מרכזיים
הסוכנות היהודית, שהוקמה בשנת 1929, מסייעת בעיקר בעידוד עלייה ומקשרת בין יהדות התפוצות לישראל. היא משקיעה בתוכניות חינוכיות ובפרויקטים לקידום קשרים עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
תקציב
נכון ל־2024, תקציבה נאמד בכ־400 מיליון דולר, עם מקורות מימון עיקריים המגיעים מתרומות וממתן שירותים.
קרן קיימת לישראל (קק"ל)
תפקידה
קרן קיימת לישראל הוקמה בשנת 1901 במטרה לגייס כספים לרכישת קרקעות עבור התיישבות יהודית בארץ ישראל. היא מחזיקה בכ־12% מהקרקעות במדינה ומשקיעה רבות בשמירת איכות הסביבה.
תקציב ומקורות
התקציב שלה לשנים 2024-2025 עומד על מעל 3 מיליארד שקלים, עם מקורות מימון מגיוס כספים, השכרת קרקעות ותרומות.
החטיבה להתיישבות
מטרת ההקמה
החטיבה שהוקמה בשנת 1971 תוכננה לפתח את ההתיישבות מעבר לקו הירוק, עם דגש על פיתוח יישובים יהודיים
תקציב
החטיבה פועלת עם תקציב של כחצי מיליארד שקלים, המשתלם לרוב ממקורות המדינה.
סיכום
לאחר 77 שנות עצמאות, המוסדות הלאומיים נשארים רלוונטיים במערכת הפוליטית והחברתית של ישראל. למרות הביקורת על התנהלותם הניהולית והכספית, ישנם גורמים המעוניינים לשמור על המוסדות ולא להלאימם, כמו במקרה של קק"ל, שנמצאת תחת ביקורת אך ממשיכה לקיים קשרים עם המדינה. כשתהיה הזדמנות, יש צורך בהבטחת שקיפות ושיפור ניהול המוסדות הלאומיים כדי לקיים את המחויבות לערכי העם היהודי.