גישור ועקרונות אחווה בפרשת וַיִּגַּשׁ

רקע לפרשה

פרשת וַיִּגַּשׁ מתמקדת בהסלמה ובאיחוי היחסים בין יוסף ואחיו, המנוהל על ידי יהודה. בשתי הפרשות הקודמות, תיארנו את הקרע העמוק בתוך המשפחה, אשר נגרם בעקבות בגידה, תסכול ושנים של שתיקה. אך כעת, לאחר שעברו את המשבר, יהודה ויוסף נושאים באחריות הנדרשת כדי להביא לאיחוד מחדש.

האחראיות של יהודה ויוסף

יהודה מכיר בתפקידו במכירת יוסף לעבדות, ויוסף, במקום להמשיך במשחקי מחשבה עם אחיו, מתגלה בבכי ונחשף להם, שואל על גורל אביהם. הרצון ההדדי לקבל אחריות על מנת לשקם קשרים שבורים מהווה את הליבה של פרשת שבוע זו, והוא גם אבני יסוד לגאולה מודרנית.

חיבור למתחזים

נושא זה מתבטא גם בהפטרה השבועית. נבואת יחזקאל בפרק 37 מתארת כיצד שני העצים, המייצגים את הממלכות הביבילאיות המפולגות של ישראל ויהודה, יתאחדו ביום מן הימים. הקשר לרעיון האחדות שבפרשה ברור מאוד.

חזון העצמות היבשות

נבואה זו מקודמת על ידי החזון המפורסם של יחזקאל על העצמות היבשות, תיאור מצמרר של צבא רחב של עצמות המדמות לתחייה באופן ניסי. על פי פרשנות זו, החזון של עצמות יבשות הוא סמל לתחייה לאומית לאחר חורבן. השילוב בין שתי הנבואות מצביע על כך שהתחדשות לאומית היא לא מספיקה. כדי שנוכל לממש את ההבטחה של העם היהודי לגאולה, יש לנו גם משימות לגבש אחווה מאי הסכמה.

הדרך קדימה

היווצרות האחדות מכתיבה שגם יהודה ויוסף יקבלו על עצמם אחריות, ייתנו ויבחרו להתאחד. זוהי תקופה שמצריכה עמידה על גרעין הקונפליקטים והשגת תובנות אל מעבר להבדלים, כדי לעבור מהישרדות להתחדשות, ממציאות רדומה אל חיים פעילים בדרך של נשיאות בעול.

במהלך חיינו ובחייהם של הורים וסבים, חווינו את התחייה של העצמות היבשות, שראינו את אפר אושוויץ יוצר את ניסי המדינה היהודית. גם בשנתיים האחרונות, למרות הטראומה, האובדן וחוסר הוודאות, העם היהודי המשיך לשרוד. אך העמידות היא לא המטרה הסופית, מה שצריך לבוא אחרי זה הוא תחושת אחדות מחודשת.

שאלות קשות

בקריאת ההפטרה אני שואל את עצמי שאלות קשות. האם אנחנו מסוגלים לאחדות כזו? האם נוכל באמת להשיג את המטרה של להיות אחד, למרות ההבדלים והאמתיות העמוקות? האם אוכל ללמוד לחיות לצד האחים והאחיות החרדים שלי, שמרגישים כשלו במילוי מצוות השותפות על ידי שירות צבאי, אך עדיין אני מזהה בהם משפחה? האם ניתן למצוא מכנה משותף עם יהודים ברחבי העולם שלא רואים את מדינת ישראל באותה מרכזיות שאני רואה?

אחריות לגאולה

גאולה מחייבת נישאות באחריות על קשרים עם fellow Jews, גם כאשר זה עשוי לדרוש פשרה או כיתוב. השלב הסופי של גאולה אינו רק ריבונות או הישרדות. זהו מצב של מטרה משותפת וקבלה הדדית. במידה וברצוננו להשיג את החזון הזה, על כל אחד מאיתנו לחפש דרכים להגיע מעל להבדלים, להקשיב, לסלוח ולבנות את עתידנו יחד.

מסר האחדות

אנו עשויים להגיע במערך של צבעים, אך כולנו חוטים באותו אריג מרהיב. ההשקפה הזו מההפטרה היא גם זו המצויירת בפרשה שלנו. כדי שיהיה לנו מה לעשות עם משמעות זו, יש לנו צורך לפעול יחד ולהתמודד עם מכשולים של האחדות היהודית.