2025-02-25 20:08:00
"בניגוד מוחלט לעמדה הרווחת": מה קרה בדיון על הביפרים
הרקע לדיון
במהלך נאומו הראשון של ראש המוסד, דדי ברנע, במהלך המלחמה, הוזכר הדיון הסוער סביב "מבצע הביפרים" וההחלטה שנלקחה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בניגוד לעמדת ראשי מערכת הביטחון. הדיון המחודש פתח מחדש מאבקי גרסאות סביב המבצע.
עמדות השותפים לדיון
ברנא, אשר תומך בנחרצות במבצע, טוען כי החלטת נתניהו להוציא אותו לפועל הייתה הכרחית. מנגד, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, הביעו התנגדות עזה, בטענה שהמבצע יכול היה לפתוח חזית מול איראן. החיכוכים בין הגורמים השונים עוסקים לא רק בצורך המבצעי אלא גם בחשש מכישלונות אפשריים.
שינוי במדיניות ופיצוץ מכשירי הקשר
במהלך הדיון על המבצע, ציינו מקורות במשרד הביטחון כי ראש המוסד מתייחס למבצע הביפרים במקום למבצע מכשירי הקשר, והיכן שלא שלחו לתכנן את השניים באופן מקביל. ברנע טוען כי רק כשהחלה הלחימה עלו הביפרים, ולא מכשירי הקשר, השתלמו כמו שציפו – כאשר הפעלת המבצע הייתה חשוב להצלחות מאוחרות יותר בשדה הקרב.
טענות המחלוקות
גלנט טוען כי כמו ראש הממשלה, גם ראש המוסד מתייחס במכוון לתלונות על כך שמדובר במצבי קרב שונים. הוא מציין כי המידע שהיו בידיהם ב-11 באוקטובר 2023, יכל היה להביא להשפעות קשות במיוחד על החיזבאללה. "ב-11 באוקטובר היינו יכולים להשיג 90 אחוז ויותר", הוא מוסיף, "ואילו התוצאה הביאה במידה רבה לאי הצלחה".
המסקנות מהמבצע
בברנע ציין כי "מבצע הביפרים" מייצג "נקודת מפנה" במבצעי הלחימה נגד חיזבאללה, כאשר הפיצוצים ציינו את השינוי בשדה הקרב. דיבר על התאמה מודיעינית שהובילה לשיפוט כושל של צדדים שונים.
סיכום
מאמר זה מציין את ההתנגדויות השונות אשר התרחשו סביב מבצע הביפרים, את עמדות השותפים לדיון ואת ההשלכות של מה שהתרחש במבצע. הנאמר עומד במרכזו של שיח ציבורי רחב יותר הנוגע לפעולות צבאיות ישראליות, לבין כוונות והחלטות שהתקבלו בפשיטות השונות.