עם המשטר התיאוקרטי של איראן בנקודת מפנה

קריסה כלכלית והפגנות המוניות

באיראן, המשטר התיאוקרטי מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים, כולל קריסה כלכלית, הפגנות הזועקות על תכתיבי השלטון, הפסקות תקשורת ודיכוי רצחני של האופוזיציה. בעידן זה, השיח העולמי ממקד את תשומת הלב בתרחישים של יום שאחרי, וביורשים פוטנציאליים למולאות.

בעוד שהרוב המוחלט של האיראנים, הן בתוך המדינה והן בתפוצה, תומכים בנסיך הכתר האיראני הגולה רזה פהלווי, קיימת גם התנגדות משמעותית נגדו. בלוס אנג'לס, למשל, אירעה תאונה שבה גבר נהג במשאית עם מדבקות אנטי-מונרכיה וקישר את הסיסמאות לזרם המוג'אהדין-א-ח'לק (MEK). הארגון, הממוקם במתחם באלבניה, מתעקש על היותו האלטרנטיבה הדמוקרטית המובילה למוסט, אך ממשיך להתקל בהתנגדות.

רקע היסטורי והאידיאולוגיה של MEK

ה-MEK הוקם בשנת 1965 על ידי סטודנטים שמאלניים באוניברסיטת טהראן, ששילבו אידיאולוגיה מהפכנית מרקסיסטית עם אסלאם פוליטי. שם הארגון, "לוחמי העם הקדושים", משקף מיזוג בין עקרונות ג'יהאד אסלאמי ולניניזם סוציאליסטי.

בשנות ה-70, ה-MEK ביצע מספר מעשי טרור, כולל רצח שישה אמריקאים, השתלטות על שגרירות ארה"ב בשנת 1979 ותמיכה במהפכה האיראנית בהובלת חומייני. לאחר שהמשטר הדתי רדף את חברי הארגון, הוא עבר לאירופה ולאחר מכן לעיראק, שם שיתף פעולה עם סדאם חוסיין.

אסטרטגיות השפעה בשוק המערבי

לאחר נפילת סדאם חוסיין, ה-MEK שינה את גישתו, ועבר למקד את פעילותו על השפעה פוליטית במערב. הארגון פעל לקידום תדמית חיובית על ידי השקת קמפיינים לובינג וגביית כספים מקשישים פוליטיים בארצות הברית ובאירופה. הם מדגישים מסרים של דמוקרטיה וזכויות אדם, ומתרכזים גם בנושאים של מנהיגות נשים.

גורמים מערביים טוענים כי הבחירה להיעזר ב-MEK נובעת מהבעיות המתרקמות באיראן תחת שלטון הכהנים. עיתון הלונדון טיימס דיווח על מעורבות של חברי פרלמנט באירועים של ה-NCRI, גוף פוליטי המייצג את ה-MEK.

חששות מהעתיד

אף על פי שה-MEK מציע חזון דמוקרטי, המתנגדות לבין התנהלותו הפנימית מעוררת דאגות רבות, בייחוד בשאלות של סמכותנות והפרת זכויות האדם בשורות הארגון. מתנגדיו טוענים כי הארגון מפעיל מערכת שליטה דיקטטורית, הכוללת עקירות משפחתיות וגירושין בכפייה.

לפי המתנגדים, כל תמיכה במזה של MEK יכולה להוביל לתוצאה מסוכנת. העבר מדגיש כי כאשר אידיאולוגיות שונות מתאחדות, הן עלולות להוביל לתוצאות סמכותניות ולדיכוי מוגבר של הציבור.

מסקנות

בסיכומו של דבר, המערב ניצב בפני צורך לדון מחדש את הדרך שבה הוא נתמך גופים כמו ה-MEK. אם וכאשר המשטר האיראני יסתיים, על קובעי ההחלטות לשקול היטב את אפשרויותיהם, מבלי לאפשר לתהליכים אידיאולוגיים מזיקים להפוך למציאות חדשה באיראן. המהפכה האסלאמית ההיסטורית ממחישה את הסיכונים הפוטנציאליים שהתאגדות זו יכולה להביא לג'יהאד ולדיכוי פנימי במדינה.