מאחורי הקלעים: מצרים וקטאר נאבקות על ההנהגה בעולם הערבי

מגעים מדיניים להשגת הפסקת אש בעזה

בעוד שמדינות מציעות יוזמות מדיניות בקהיר, ירושלים ודוחא במטרה להביא להפסקת אש בעזה ולהקדם עסקת חילופי שבויים, עולה השאלה מי באמת משך את החוטים מאחורי הקלעים? נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, צפוי להיפגש עם אמיר קטאר, שיח' תמים בן חמד אאל ת'אני, בדוחא, כחלק מסיור מדיני שכולל גם עצירה בכווית.

הצעות חילופי השבויים

לפי דיווחים שונים, מצרים וישראל כבר החליפו טיוטות הצעה להסכם, אשר כוללות שחרור שמונה חטופים חיים ושמונה גופות בתמורה להפוגה זמנית בין 40 ל-70 ימים, לצד שחרור מספר רב של אסירים פלסטינים.

מאבקי שליטה אזוריים

מאחורי המגעים המדיניים מתנהל קרב שליטה אזורי, כך אומר סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, לשעבר איש מודיעין וכיום מומחה לחקר מצרים. לדבריו, מצרים חותרת להנהיג את העולם הערבי והיא רוצה להיות חלק מהשיח בנוגע למשא ומתן עם חמאס. "הבעיה המרכזית היא שהמדינה ענייה," אמר דקל.

קטאר כמציבה במרכז העניינים

דקל הסביר כי בשונה ממצרים, שהיא צינור מרכזי להעברת נשק לעזה, קטאר היא זו שמימנה את הנשק. "לקטאר יש יתרון ברור על פני מצרים," ציין דקל, "היא מתחילה את המשא ומתן ומגישה את ההצעות, ובסוף זה נחתם בזכותה." הוא הוסיף כי לקטאר יש מנופי לחץ על חמאס טובים יותר מאלה שיש למצרים, זאת בעזרת הכסף והתמיכה הבינלאומית שברשותה.

ממד אידיאולוגי מאחורי המאבק

במאבק זה יש גם ממד אידיאולוגי עמוק, הנוגע לשורשי הסכסוך בתוך העולם הערבי. "חשוב לזכור שקטאר היא סוג של אויבת של חלק מחברי הליגה הערבית," הסביר דקל, "כי היא שייכת לאחים המוסלמים, שהם אויבים גדולים של מצרים." לא-סיסי יש חשבון ישיר עם האחים המוסלמים, וקטאר "היא הבנק שלהם".

באופן כללי, מצרים וקטאר מצביעות על מאבק מתמשך בין השפעות אידיאולוגיות ולוגיסטיות במזרח התיכון, וחזות היכולת להנחות את השיח הערבי.

מסקנות

מאחורי המגעים הרשמיים, עומד מאבק כוחות מורכב שבו מצרים וקטאר מנסות להציג את כוחן והשפעתן בעולם הערבי. המצב הנוכחי מצביע על הצורך בהמשך המגעים והמשא ומתן, כדי לקדם הסכמות שיביאו להפחתת המתח באזור