תוצאות התקיפה הישראלית בקטאר: המוסד התנגד למבצע קרקעי

רקע על התקיפה

ביום שלישי האחרון, ישראל ביצעה תקיפה ממטוסים שהייתה מכוונת למנהיגי חמאס הממוקמים בקטאר. עם זאת, סוכנות הביון הישראלית, המוסד, לא נכללה בהצהרות הרשמיות אודות המבצע.

התנגדות המוסד למבצע קרקעי

לפי שני מקורות ישראליים המובילים בנושא, המוסד דחה בקשה מעומק דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבצע מבצע קרקעי שתוכנן בימים שקדמו לתקיפה. ההחלטה להימנע ממבצע קרקעי התקבלה בעקבות חשש לפגיעה בקשרים עם קטאר, מדינה שהייתה ערוץ תיווך מרכזי בשיחות הפסקת אש עם חמאס.

דוד ברנע, ראש המוסד, התנגד למבצע מתוך הבנה שהפגיעה במנהיגי חמאס עלולה לפגוע בתהליך המדיני ובמאמצי הפיוס של סוכנויות הביון הישראליות.

התקיפה האווירית ותוצאותיה

במקום מבצע קרקעי, ישראל בחרה לפעול באמצעות תקיפה אווירית, שבה השתתפו 15 מטוסי קרב אשר שיגרו עשרה טילים לעבר מתחם בקטאר. חמאס דיווח כי המתקפה לא פגעה במנהיגים הבכירים ובכלל זה המנהיג בפועל, ח'ליל אל-ח'ייה, אך גרמה למותם של קרובי משפחה ועוזרים, כמו גם לקצין קטארי. גורמים ישראליים מסרו בתגובה כי "ישראל לא פגעה במי שרצתה".

המחלוקות בתוך המערכת הביטחונית

בקרב המערכת הביטחונית היו תהליכים פנימיים ודיונים סביב תזמון התקיפה ובחירת שיטת הפעולה. ראשי צבא, בתוכם הרמטכ"ל איל זמיר, המליצו לדחות את הפעולה כדי לשמר את בטיחות החטופים שישראל מנסה לשחרר, בעוד שדמויות כמו שר החוץ ישראל כץ ורון דרמר תמכו בלחץ להוציא את המבצע אל הפועל.

תגובת קטאר והשלכות דיפלומטיות

התקיפה עוררה זעם דיפלומטי כאשר ממשלת קטאר גינתה את המעשה כ"טרור מדינתי" וכבגידה בתהליך התיווך. בעקבות התקיפה, המשא ומתן לשחרור החטופים, שכולל הצעה אמריקאית לשחרור 48 חטופים בשיחות עם חמאס, נפגע משמעותית. ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבדולרחמן אל-תאני, הבהיר באומות המאוחדות כי קטאר תמשיך בתהליך התיווך, אך ישראל הקפידה על עמדה נחרצת.

מסקנות לעתיד

לפי מקורות ישראליים, המוסד רואה בקטאר גורם חיוני להמשך התיווך עם חמאס. נותר לצפות אם יוכל להתקיים דיאלוג חדש והאם המגעים להסדר הפסקת אש ושחרור החטופים יחודשו במועד מוקדם.

בנסיבות אלו, השיקולים המדיניים והביטחוניים בישראל עומדים בפני אתגרים משמעותיים שעלולים להשפיע על האסטרטגיה הכוללת בנוגע ליחס עם חמאס והמערכת הדיפלומטית בכללותה