מחקר חדש חושף את התפקיד המורכב של נוירוני סרוטונין בקבלת החלטות במוח האדם

חיינו מלאים בהחלטות בינאריות

קבלת החלטות היא חלק בלתי נפרד מחיינו, כאשר ברוב המקרים אנו נדרשים לבחור בין שתי אפשרויות בלבד. אך מה קורה במוחנו כאשר אנו עוסקים בקבלת החלטות מסוג זה? מחקר חדש מאוניברסיטת אוטווה, בהובלת ד"ר מייקל לין וד"ר ז'אן קלוד בייק, מציע תובנות חדשות בנושא זה.

מערכת הסרוטונין והקישוריות בינה

המחקר מתמקד במערכת הסרוטונין (5-HT), חלק מרכזי במערכת העצבים האחראית על פונקציות קוגניטיביות והתנהגותיות רבות. עד כה, ההנחה הייתה שנוירוני סרוטונין פועלים באופן עצמאי. אולם, הממצאים החדשים סותרים הנחה זו ומציגים תמונה מורכבת יותר, שבה נוירוני הסרוטונין מקיימים קשרים זה עם זה שיכולים להשפיע על התנהגותנו.

ד"ר לין מציין: "תוצאה זו מצביעה על כך שמערכת הסרוטונין מורכבת יותר באנטומיה ובפונקציות שלה ממה שחשבנו בעבר."

משמעות מחקר הסרוטונין

בהמשך, החוקרים גילו כי קבוצות נוירונים עם דפוסי פעילות שונים יכולות להשפיע זו על זו, מה שעשוי לשנות את הדרך בה שוחרר הסרוטונין במוח. "המערכת פועלת לפי עקרונות חדשים, שבהם קבוצות נוירונים חזקות יכולות למנוע שחרור סרוטונין מקבוצות חלשות יותר," הסביר ד"ר לין.

קבלת החלטות יומיומית

מחקר זה יכול לשפוך אור על האופן שבו המוח מקבל החלטות יום-יומיות. החוקרים זיהו מעגלים במערכת הסרוטונין שמעורבים בחישוב המידע הגלוי למוח, שמוביל להחלטות כמו האם לקפוץ ממצב גבוה או להימנע ממקום חשוך.

ד"ר בייק אומר: "אנחנו מאמינים שהזהות של העיבודים המוחיים חשובה להבנת התנהגות אנושית, ולעתיד של טיפולים בהפרעות במצב רוח."

צעדים הבאים

הצוות מתכוון לקדם מחקרים התנהגותיים עם מודלים של עכברים כדי לבדוק את ההשלכות של ממצאיהם בסביבות יותר טבעיות. "לאחר שבעיות ניסיוניות, אנו מעוניינים לראות אם תוצאות דומיננטיות יופיעו גם כאשר העכברים משתתפים בסביבות יותר מורכבות," סיכם ד"ר בייק.

המאמר מהווה שלב חשוב במחקר על מערכת הסרוטונין, ובייחוד השפעותיה על התנהגות אנושית וחיוניות לגילוי וגיוס פתרונות טיפוליים לבעיות נפשיות