פרשת השבוע: ויצא

נישואי יעקב אבינו ללאה ורחל

בפרשת "ויצא", סיפור נישואיו של יעקב אבינו לשתי האחיות לאה ורחל מעלה מספר תהיות ותובנות העוסקות בחששותיו של יעקב, תחבולותיו של לבן ובמסירות האחיות.

עיני לאה רכות

חז"ל מציינים כי "עיני לאה רכות", כשהכוונה היא לכך שהיא הייתה בוכה מבכי על כך ששמעה את בני האדם טוענים כי "שני בנים יש לרבקה ושתי בנות ללבן: הגדולה לגדול (לעשו) והקטנה לקטן (ליעקב)". לאה הייתה מודאגת לגבי מעשיו של עשו אשר נתפס כאיש רע מעללים. שאלתנו היא: אם כך, מדוע יעקב נמנע מלשאת אותה מלכתחילה?

התשובה המפתיעה

הרב יצחק ב"ר יהודה הלוי, מדברי התוספות מהמאה ה-13, מפתיע בתשובתו: יעקב חשש להסתבך עם עשו פעם נוספת לאחר שהסתבך פעמיים קודם לכן – פעם אחת כשנטל את הבכורה ופעם שנייה כשלקח את הברכות. לפיכך, הוא בחר לשאת את רחל המיועדת לו ומציע ללבن שבע שנות עבודה עבור כך.

הרמאות של לבן

לבן, שלא מתעקש על עבודה נוספת, הביא את יעקב לחתונה. בבחירה בהתחביב, הוא אכן מרמה את יעקב, נותן לו את לאה במקום רחל. יעקב לא הבחין בכך בלילה, ולכן קידש אותה. למחרת, כאשר הבין את האמת, הוא פונה בלב כואב אל לבן ומבקש תשובות.

התחכום של לאה

לבן משיב בציניות: "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה". יעקב מסביר ללאה שהיא ידעה שלבן רמאי, והיא משיבה "הרי אתה עשית כן לאביך, 'אנכי עשו בכורך'". כאן היא רומזת למעשה שתקן, כאשר גם היא וגם הוא עמדו בתפקידיהם.

חסד של רחל

נראה כי היחידה שלא ננזפת היא רחל, שעשתה מעשה חסד כאשר מסרה ללאה את הסימנים הסודיים. השאלה העולה היא האם ניתן להיות צדקת על חשבון אחרים? התשובה טמונה במעשה החסד של רחל, שבו היא לא ביקשה רשות מיעקב. יעקב לא האשים את רחל, אלא אדרבא, אהבתו כלפיה רק התחזקה.

בסיכומו של דבר, סיפור נישואי יעקב ורחל ולאה מציף תובנות רבות אודות תפקידיו ותכונותיהם של כל דמות בסיפור, והשיעור הגדול הוא באהבה ובמסירות האחיות זו לזו, אשר גוברות על כל תסבוכת.