דרכי ההתמודדות של מדינת ישראל עם הטרור

היבטים מבצעיים ומדינתיים

המאבק של מדינת ישראל נגד הטרור מציב אתגרים מרובים, כאשר ההצלחות במישור המבצעי נראות מרשימות – הן בתחום איסוף המודיעין, המאפשר סיכול פיגועים בעודם באיבם, והן בביצוע סיכולים ממוקדים. אולם, במישור המדיניות, התמונה שונה באופן קוטבי. קיימת תחושת חסימה – חוקים נשארים לא מיושמים ורשויות המדינה כבולות לדפוסי פעולה אשר לא רק שאינם משרתים את מטרות ההרתעה, אלא גם מזיקים לבסיס חוסנה של החברה הישראלית.

דפוסי חטיפה ושחרור

חטיפת ישראלים לצורך השגת שחרור מחבלים הפכה לאסטרטגיה רווחת בקרב ארגוני הטרור, עם יותר מחמישה ועשרים מקרים שבהם שוחררו מחבלים, כולל רוצחים עם "דם על הידיים". שחרורים אלו התרחשו לא רק במטרה לקדם "תהליך שלום" עם מנהיגים כמו יאסר ערפאת ומחמוד עבאס, אלא גם בתמורה לשחרור חיילים ואזרחים ישראלים שנחטפו.

השפעות החטיפות על מדיניות ישראל

החמרת הבעיה החלה כאשר ארגוני הטרור הבינו את יעילות השיטה, והחלו בחטיפות נוספות לעיתים תכופות. בשנים האחרונות השיטה הולידה מסלול רע שבו ככל שהיו יותר חטיפות, כך מדינת ישראל שילמה מחיר גבוה יותר עבור כל חטוף. המחבלים שוחררו לעיתים קרובות ללא תנאים ממשיים, או תחת תנאים שאינם נאכפים.

למשל, מחבל ששוחרר בהסכמי אוסלו חויב להישאר בשטחים מסוימים, אך לא עבר זמן רב עד שהוא הפר את התנאים, שוחרר מחדש, וחזר במהירות לטרור.

ניסיון תיקון חקיקה

בתגובה למצב, בשנים 2007-2009 התבצעו תיקוני חקיקה אשר חתמו על כך שמחבלים שמשוחררים בעסקאות מחויבים להיות תחת פיקוח. אך גם תיקונים אלו לא יושמו בצורה אפקטיבית, ובמקרים רבים לא ננקטו צעדים ראויים כלפי העבריינים.

חטיפת ורצח שלושת הנערים בגוש עציון של קיץ 2014, הובילה לעיכוב של שחרורם של יותר מ-60 מחבלים, והצביעה על כך שראיות היו זמינות, אך לא הייתה מדיניות ברורה לגבי אכיפת החוק.

הצורך בשינוי מדיניות

הממצאים מראים כי חברות השב"כ בישיבות הממשלה קבעו שבפער של 82% ממשוחררי עסקת שליט חזרו לטרור. השינויים בחוק ובמדיניות חייבים לכלול אכיפת חוקים קיימים, והבנה שהסכמים שנעשו תחת איום ניתן לביטול לאחר סיום מצב החירום.

כמובן, הכרחי לשנות את הכיוון הכללי של מדיניות ישראל, כגון אכיפת חוקי שלילת אזרחות ממחבלים, וחוקים אחרים המיועדים להקל על המצב הקשה.

סיכום

בעקבות האתגרים הקיימים, מדינת ישראל חייבת לאמץ מדיניות חסרת פשרות שתוביל להבין שמחבלים פוטנציאליים יבינו כי יש מחיר לחטיפה. חל שינוי דרמטי, כאשר אנו רואים שהחוקים אינם מיושמים והטרור משתולל, עם אלפי פיגועים אשר מתרחשים. השאלה העומדת כעת היא מה יקרה אם לא תתבצע פעולה מהירה לשינוי המצב הקיים.