הדיון על עתיד ישראל: בין הומור שחור לתחושות מציאות
מציאות עקובה מדאגה
בשיחה בחדר ההלבשה של חדר הכושר, גבר ישראלי מבוגר שיתף חידה: "מהו דבר שחור ודופק בדלת שלך?" הוא לא היה גזען כמובן, ואני, מטבע הדברים, עניתי "אני מוותר". הוא חייך ואמר: "עתיד ישראל". מדובר בסוג הומור שחור שאני לא חלק ממנו, אך אני מודע לקיומו.
בעקבות התבוסה הראשונה והיסטורית של השמאל האנטי-תורני ב-1977, התקשורת והאקדמיה הימניות הפכו למשימות להדגיש פחד ולגרום לאכזבה בקרב הציבור היהודי בישראל. המטרה היא לשלוט בדרכים אחרות כאשר הכוח איבד את תמיכתו בקלפי, כשהן משתמשות בטכניקות להכפיש וליצור ספקות בעיני הציבור.
הגלים המטרידים
הן מתארות את המצב בישראל כגלים שיכולים לשקוע את הספינה – ישראל. מה הם הגלים? כמובן, חלקים מהארץ המקראית שלנו שהם "מאיימים" על הדמוקרטיה, על המוסר היהודי ועל הביטחון, כשהם הופכים לאתרים של קהילות יהודיות חזקות. "ניסינו מלחמה", הם טוענים, "תנו לשלום סיכוי!" – גם אם לא ברור אם יש עם מה להגיע לפתרון.
נוכחות דתית גואה, המכונה "משיחיות", היא עוד איום שמכפיף את עצמו להבטחות לביצור חברה ליברלית-מערבית. במשך אלפיים שנה, היהודים הפנו את פניהם לארץ ישראל. ההנהגה האנטי-תורנית, דור של מייסדי המדינה, חפצה חופש מהמדינה שהיא רואה כפרובינציאלית ועתיקה מדי, פועלת במטרה להנדס חברה מערבית עם ערכים מערביים.
התופעה של עזיבת ישראל
מספר הישראלים המתגוררים בחו"ל גובר, כשהם מוותרים על ישראל של "יותר מדי יהודים". המניעים לעזיבה נובעים ממגון התמודדות עם מציאות קשה ולחצים חברתיים. לא נזכיר את האחוז הגבוה של מהגרים שאינם יהודים הלכתית, שאינם מזוהים עם המדינה היהודית.
בהקשר זה, אני שואל: מה יגיד אישראלי לנכדיו כאשר ישאלו אותו מדוע עזב את ישראל? האם יוכל להסביר להם שזהו המורשת שבחר עבורם? האם יזכה לכך שהסיבה תספק אותם? לותר על ארץ, על היסטוריה ועל חלומות כדי להיות אמריקאי או אירופאי, לזהות יהודית מתפוררת – האם זהו המחיר אותו הוא מוכן לשלם?
גל חדש בישראל
המוצא הוא לא בתהליך של עזיבה, אלא בתופעה הנגדית – היהודים בעלי ערכים שונים שמגיעים לישראל, משנים את פני המדינה. תקווה חדשה נראית באופק, והם מהווים את הדינמיקה שלאורכה החברה הישראלית מתפתחת ומשתנה.
לסיכום, העתיד של ישראל מצריך התבוננות מעמיקה על מהות הזהות הלאומית, על הכוח הפנימי ולמה הוא מקבל את המראות מול אתגרים שיש להן לזהות יהודית יציבה.