קו אדום עלול לדחוף את האזור לעבר אפשרויות צבאיות שלא היו על הפרק בעבר

ממשלת נתניהו והמתחים האזוריים

ממשלת ישראל בראשות נתניהו מתמודדת עם לחצים פנימיים והיא מנסה לייצא מתח לחזיתות רבות ברחבי האזור. המהלכים המתקיימים בשטח, במיוחד באזור קרן אפריקה ובסומלילנד, מועלים על ידי גורמים מסוימים כ"מסוכנים". ברקע המהלכים הללו, עולה השאלה לגבי אפשרות הקמת בסיס צבאי ישראלי בסומלילנד, דבר שעשוי לסכן את הביטחון הלאומי של מצרים ושל מדינות ערביות נוספות.

אזהרות למול קו אדום

המצב הנוכחי מציב את הביטחון הלאומי המצרי במצב של איום אסטרטגי. ישנן אזהרות מצד גורמים משפטיים כי שיבוש הכניסה לים סוף עשוי להיחשב כקו אדום, שעלול לגרום לאופציות צבאיות שלא היו על הפרק בעבר. האלוף אוסאמה מחמוד כביר מהאקדמיה הצבאית ציין כי ישראל מנסה לשמור על מתח פוליטי במטרה לשמר את ממשלתה.

מטרות גיאו-אסטרטגיות של ישראל

המהלכים של ישראל, לפי כביר, נועדו להשיג שלוש מטרות עיקריות:

1. להקים בסיס צבאי שיאיים על החות'ים בתימן.
2. לפגוע באינטרסים הטורקיים בסומליה.
3. להפעיל לחץ על מצרים ולהשפיע על ביטחונה הלאומי על ידי שליטה בשיט בכניסה לים סוף.

התגובות המצריות

מצרים מיהרה לגנות את ההליכים הישראליים, תוך שהיא מזהירה כי התגובה עשויה לשנות כיוון אם ישראל תמשיך בכוונותיה להקים בסיסים. ד"ר מוחמד מחמוד מהראן, פרופסור למשפט בינלאומי, הצביע על כך שהנוכחות הצבאית המצרית בסומליה, בסיוע הממשלה המדינית במוגדישו, מעניקה לה כלים למנוע ניסיון כזה.

הידברות מול פעילות צבאית

מהראן הדגיש כי כל פעילות צבאית ישראלית בסומלילנד לא צפויה להתבצע מול מצרים בלבד, אלא גם מול מערכת ההגנה הערבית המשותפת שהוקמה בשנת 1950.

התגרות ישראלית או הגנה מצרית?

נראה כי המצרים מודעים לאיומים הפוטנציאליים, והם מתכוננים לחסום שיט ישראלי בעיקר במקרים של צבירת מתחים צבאיים. הנוכחות הישראלית בסומלילנד יכולה להוות התגרות מובהקת, שישראל משתמשת בה גם כדי לאותת למצרים שאין בכוונתה לאפשר חלופות לחסימת השיט.

מסקנה

המצב הנוכחי מציב בפני האזור אתגרים משמעותיים, כאשר השפעות גיאו-אסטרטגיות של כל צד עלולות להוביל להחרפת המתחים. תחושת עוצמה עם גישה לים סוף עלולה לשנות את מאזן הכוחות הקיים באיומים צבאיים.

תגיות

מצרים, ישראל, סומלילנד, אבטח, גיאו-אסטרטגיה, חות'ים, בטחון לאומי, קו אדום