מה היה קורה אם ביידן היה דורש מנתניהו להחזיר את המטוסים?

הקדמה

בימים האחרונים עולה השאלה מה היו השלכותיו של הממשל הדמוקרטי, בראשות ג'ו ביידן או קמלה האריס, על קשרי ישראל עם ארצות הברית בעקבות החלטתו המפתיעה של נשיא ארצות הברית הקודם, דונלד טראמפ, לבלום פעולה צבאית באיראן.

איומי איראן והתגובה האמריקאית

שיחה עם רותם אורג-קליסקי, מומחה לפוליטיקה אמריקאית, מספקת תובנות לגבי האירועים שהתרחשו לאחר חשיפת טראמפ כי ישראל תכננה מתקפה אווירית באיראן בעקבות הפרת הפסקת האש מצד טהרן. טראמפ טוען כי הורה ל-52 מטוסים אמריקאיים ששוגרו לשוב לבסיסיהם, דבר שעורר גל ביקורת והבנה לגבי האינטרסים המדיניים שעמדו בבסיסי ההחלטות.

ההשפעות הפוליטיות של המהלך

אורג-קליסקי מתאר את גודל ההישג של טראמפ ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארה"ב. הוא מסביר כי טראמפ הצליח לבצע פעולה צבאית ממוקדת שפגשה פגיעה ביכולות הגרעיניות של איראן, וכל זאת מבלי להסתבך במלחמה ארוכת טווח. "כדי לשמור על הישג זה, טראמפ חייב לשמור על הפסקת האש, ובגלל זה הוא כופף לישראל את היד", הוא מוסיף.

בשל תגובת ישראל לאחר הפרת הפסקת האש, שגבתה את חייהם של ארבעה אזרחים, אורג-קליסקי טוען כי ישראל לא תגיב באגרסיביות עקב הלחץ האמריקאי: "נשיא ארה"ב כופף לנו את היד. זה מחיר שמדינת ישראל משלמת".

התייחסות לממשל דמוקרטי

כשנשאל האם ממשל דמוקרטי היה נוהג אחרת, אורג-קליסקי מציין כי אין דרך לדעת. "לא ניתן לדעת מה היה קורה אם ביידן או האריס היו פועלים במקומו של טראמפ, וזאת מכיוון שזה תלוי גם בהתנהלות ישראל מול הממשל האמריקאי".

מסקנות והשלכות דינאמיות

הדינמיקה המורכבת בין הממשל האמריקאי לישראל מחייבת התייחסות מעמיקה לשאלת התמיכה הבינלאומית, והאם היא באה על חשבון עצמאות צבאית ומדינית. "השאלה המרכזית אינה האם האריס או ביידן היו כופפים לישראל, אלא האם ישראל הייתה מוכנה להקשיב להם כפי שהקשיבה לטראמפ", מסכם אורג-קליסקי.

דרך זה, הוא מדגיש את החשיבות בהבנת הקשרים בין המדינות והשפעתם על מדיניות הביטחון הלאומית של ישראל