שחרור מחבלי חמאס: המאבק לשחרור בני הערובה והמחיר האמור

רקע כללי

לאחר הטבח בתאריך 7 באוקטובר 2023, שבו נחטפו 50 בני ערובה, חמאס ממשיך להחזיקם במשך קרוב לשנתיים. מדיניותה של ישראל מסמנת כי אף חטוף, חי או מת, לא יישאר מאחור. מדיניות זו מאלצת את הממשלה להיכנס לעסקאות שחרור שיכולות לכלול את שחרורם של מחבלים מורשעים רבים.

ההשלכות של העסקאות לשחרור

במהלך המשא ומתן לשחרור בני הערובה, ישראל נדרשת לא אחת לשחרר מחבלים, שרבים מהם מרצים עונשי מאסר ממושכים בגין פיגועי טרור خونשיים. מתוך 1,027 המחבלים ששוחררו בעסקת שחרורו של גלעד שליט ב-2011, 82 אחוזים חזרו לטרור. נתון זה כולל את יחיא סינוואר, מי שהיה אחראי על הטבח באוקטובר האחרון.

נתוני קורבנות

רבים מהמחבלים המיועדים לשחרור היו אחראים למעשים נוראיים, כולל רציחת אזרחים אמריקאים:

• עבדאללה ברגותי: הורשע ברצח של 66 אנשים, כולל פיגועי התאבדות שהתרחשו בישראל. בין הקורבנות היו אזרחי ארה"ב.
• חסן סלאמה: ארגן פיגועים שבהם נרצחו 44 בני אדם, בהם שלושה אמריקאים, ושריצה 48 מאסרי עולם.
• מוחמד ערמאן: היה שותף לפיגועים שבהם נרצחו 34 אנשים והפצעות רבות.

הדרישה לשחרור מחבלים

חמאס דורש שחרור מחבלים שהשתתפו בטבח האחרון כמו שגם את מחבלי העבר. דרישות אלה מבהירות כיצד חמאס רואה את המו"מ: לא ישוחררו כל בני הערובה עד שישראל תסכים לתנאים קשים, כולל נסיגה מלאה מעזה.

הסיכון בשחרור מחבלים

שחרור כל אחד מהמחבלים הללו מניח הונאה מסוכנת לאזרחי ישראל ולקהילה הבינלאומית. סטטיסטית, רבים מהם יחזרו לטרור. בכל פעם שישראל מסכימה לשחרור מחבלים, היא לא רק מחזקת את הטרוריסטים אלא גם מחלישה את עצמה.

מסקנה

מאבק לשחרור בני הערובה מהשבי של חמאס מדגיש את המורכבות והקשיים של מדיניות השחרור. כל עסקה משקפת את המחיר שהחברה הישראלית נדרשת לשלם, והשאלות לגבי העתיד נותרות פתוחות