מחקר חדשני מאתגר את התפיסה הרווחת לגבי הזדקנות המוח

גילויים מפתיעים על קליפת המוח

צוות חוקרים גרמני גילה כי בעוד חלקים מסוימים בקליפת המוח אכן מצטמצמים עם הגיל, אחרים נשארים יציבים ואף מתעבים, במיוחד באזורים האחראים על עיבוד תחושות מגע. המחקר, שנעשה במכון הגרמני למחלות ניווניות (DZNE) ומכון הרטי לחקר המוח, השתמש בטכנולוגיית סורקי MRI מתקדמים בעלי עוצמה של שבע טסלה, המאפשרים להבין את מבנה ומצב קליפת המוח בצורה מדויקת יותר מהשיטות הקיימות כיום.

משמעות הממצאים

החוקרים נערכו בניסוי עם כ-60 משתתפים בגילאי 21 עד 80, ופיענחו את המבנה של הקליפה הסומטוסנסורית – אזור המוקדש לעיבוד תחושות מגע. התוצאות הראו כי שכבות מסוימות בקליפת המוח מזדקנות בקצב שונה. "למרות שקליפת המוח הופכת דקה יותר, חלק מהשכבות שלה נשארות יציבות או אפילו מתעבות", מסבירה פרופ' אסתר קיהן.

נוירופלסטיות והזדקנות

כחלק מהמחקר, נמצא כי השכבה האמצעית של קליפת המוח, המהווה "שער" לגירויים תחושתיים, מציגה עמידות לתהליך ההזדקנות. נצפתה שימור תפקודיות של השכבות שמסביב, דבר המצביע על יכולת הסתגלות של המוח גם בגילים מבוגרים, תופעה הידועה בשם "נוירופלסטיות".

מנגנונים ביולוגיים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שבזמן שהשכבות העמוקות בקליפת המוח מראות סימני ניוון, תכולת המיאלין עלתה. המיאלין הוא חומר המאפשר העברת אותות עצביים, והעלייה בכמותו עשויה לפצות על השינויים המבניים.

ניסויים בעכברים

ניסויים מקבילים שנעשו בעכברים הצביעו על כך שהעלייה במיאלין נגרמת מעלייה במספר נוירונים מעכבים, מה שמעיד על מנגנונים מפצים המגנים על המוח מפני ירידה בתפקוד.

השפעות קליניות פוטנציאליות

לפי קיהן, הממצאים פותחים פתח להבנת מחלות כמו אלצהיימר וטרשת נפוצה, שבהן נפגעות שכבות ספציפיות של קליפת המוח. הידע החדש עשוי לתרום לפיתוח טיפולים ממוקדים יותר בעתיד.

סיכום

המחקר מספק תקווה כי ניתן להשפיע למדי על תהליך הזדקנות המוח עם גירוי מתאים. "יש לנו סיבה להיות אופטימיים שהמוח שלנו יכול להישאר פונקציונלי לפחות בחלקו גם בגילים מתקדמים", מציינת קיהן