מחקר חדש: מצב בריאותי של מנהיגים גרעיניים עלול להשפיע על קבלת החלטות

נתוני מחקר מאוניברסיטת אוטגו

מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת אוטגו בניו זילנד חושף נתונים מדאיגים לגבי מצב בריאותם של מנהיגים במדינות בעלות יכולות גרעיניות. על פי המחקר, 45% ממנהיגי תשע מדינות שהוגדרו כבעלות נשק גרעיני סבלו מבעיות בריאות פיזיות או נפשיות משמעותיות במהלך כהונתם.

המחקר, אשר נוהל על ידי פרופ' ניק וילסון מהמחלקה לבריאות הציבור, נתبسס על היסטוריה רפואית של 51 מנהיגים ממדינות כמו סין, צרפת, הודו, פקיסטן, צפון קוריאה, רוסיה, בריטניה וארצות הברית, כולל ישראל, אשר מעולם לא אישרה או הכחישה את קיום הנשק הגרעיני שברשותה. הנתונים נאספו מביוגרפיות ומקורות היסטוריים קיימים.

ממצאים מרכזיים

בין הממצאים המטרידים במחקר, נמצא כי שמונה מנהיגים מתו בתפקידם ממחלות כרוניות, וחמישה נוספים מתו מהתקפי לב או שבץ מוחי. בין המקרים שהוצגו:

• אריאל שרון: נכנס לתרדמת לאחר שסבל משבץ מוחי במהלך כהונתו.
• מנחם בגין: שקע בדיכאון עמוק בשנתו האחרונה.
• ריצ'רד ניקסון: שתה בכבדות במהלך משבר גרעיני במזרח התיכון.

החוקרים מציינים כי במקרים רבים הוסתר מידע בריאותי מהציבור, כגון התקף הלב של הנשיא דווייט אייזנהאואר, שתואר כ"קלקול קיבה", ופרטים נוספים על מחלת אדיסון של הנשיא ג'ון קנדי.

השפעה על קבלת ההחלטות

פרופ' וילסון מדגיש את החשיבות של בריאות המנהיגים, כשהוא מציין כי קנדי, שנאבק בבעיות בריאותיות רבות, אישר את הפלישה הכושלת למפרץ החזירים בקובה.

לגבי הנשיא הצרפתי פרנסואה מיטראן, הוא הצליח להחזיק בשלטון עד סוף כהונתו ב-1995, למרות שסבל מסרטן הערמונית המתקדם שהוסתר מהציבור.

צעדים לשיפור המצב

בהתבסס על הממצאים, החוקרים מציעים סדרת צעדים שניתן לנקוט בהם כדי להפחית את הסיכונים, כולל:

• הורדת דרגת הכוננות של נשק גרעיני.
• אימוץ מדיניות שמונעת שימוש ראשון בנשק גרעיני.
• דרישה לאישור שיגור נשק על ידי קבוצה של אנשים.
• הצעות לשקול הגבלת קדנציות למנהיגים שצוברים בעיות בריאותיות וכן דרישות להערכות רפואיות ופסיכולוגיות במהלך כהונתם.

החוקרים מתייחסים לאותם בעיות בריאותיות כאל גורם שיכול להחמיר את חוסר היציבות הבינלאומית ומדגישים את הצורך בממשל טוב ומנהיגות אחראית במדינות עם כוח צבאי מתקדם.