מי שמגרגר גם מברבר: מחקר יפני חושף את הקשר הגנטי לתקשורת חתולים
חקר הגרגור של חתולים
מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו ביפן, שפורסם בכתב העת PLOS start, חושף קשר מעניין בין הגן AR של חתולים לבין הדרך שבה הם מתקשרים. רבים מאיתנו רואים את הגרגור של חתולים כצליל מרגיע, אך מחקר זה מציע כי הרגלי הגרגור שלהם עשויים להיות מקודדים ב-DNA שלהם.
הממצאים המרכזיים
החוקרים זיהו כי חתולים שמגרגרים לעיתים קרובות יותר נוטים לעשות זאת בזכות פיסה קטנה של קוד תורשתי. מדובר בגֵן שאחראי על יצירת קולטן לאנדרוגן (AR) בתא, אשר קולט איתותים כימיים כמו טסטוסטרון. במחקר נמצא כי אצל חלק מהחתולים, המקטע החוזר על עצמו בגֵן AR חזר 15 פעמים, בעוד אצל אחרים עד 22 פעמים.
הקשר בין כמות החזרות להתנהגות
הממצאים הראו שהחתולים שבהם מספר החזרות על המקטע לא עלה על 18 נטו לגרגר יותר. אצל הזכרים, גן עם מספר חזרות נמוך היה קשור לנטייה "לפטפט" יותר עם בני אדם, בעוד שהנקבות נטו להיות תוקפניות יותר כלפי זרים.
ההסבר האבולוציוני
החוקרים מצאו כי גרסאות הגן עם המספר הגבוה ביותר של חזרות אינן קיימות אצל מיני חתולי בר אחרים. זה מציע שגרסאות אלו התפתחו לאחר שהחתולים התחילו בתהליך הביות שלהם. ניתן לשער כי הגרסאות הארוכות של הגן ייצגו התאמה לסגנון חיים עם בני אדם, שבו שקט נוסף עשוי להוות יתרון.
עשייה הגורמת לתגובות שונות
החוקרים טוענים שמדובר בדרכים שונות של תגובה לסיטואציות חדשות או מאיימות. בעוד שהזכרים נוטים לחפש תשומת לב, הנקבות בוחרות תגובות ישירות לסכנות.
מסקנות
מחקר זה מדגיש את השפעת הביות והחיים לצד בני אדם על התנהגות בעלי חיים. האם החתול שלכם גרגרני? ייתכן שתשמעו לא רק את קולו של בעל חיים רגוע, אלא גם הד של סודות אבולוציוניים שנכתבו בעמקי גנטיקה של החיים החתוליים.
גילוי נאות: הכתבה נוצרה ונבדקה באמצעות כלי בינה מלאכותית ונעשתה בהשתתפות ד"ר נעם לויתן, רועי יניב, רמי שלהבת וגליה שדה