מדוע קשה כל כך להיגמל מקוקאין? מחקר חדש חושף את התשובה

חוקרים באוניברסיטה העברית חושפים רשת עצבית המובילה לחזרה לשימוש

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מציע הבנה מעמיקה יותר של הקשיים שמהם סובלים נגמלים מקוקאין. במרכז המחקר עומדת רשת עצבית ייחודית במוח, המופעלת דווקא בזמן גמילה מהסם ומובילה למצוקה רגשית גבוהה. הממצאים, שפורסמו במגזין Science Advances, מציעים הבנה חדשה לגבי מהות התמכרות הקוקאין וכיצד ניתן יהיה לפתח טיפולים עתידיים.

גמילה מקוקאין: אתגר מורכב

על פי החוקרים, גמילה מקוקאין היא אחת המשימות הקשות ביותר בתחום רפואת ההתמכרויות. גם לאחר תקופות ארוכות של הימנעות, אדם נגמל עלול למצוא את עצמו חוזר לשימוש, לעיתים לא מתוך רצון לעונג, אלא במטרה להפסיק את הסבל.

פרופ' יונתן קופצ'יק, מהמחקר, מדגיש כי התמכרות היא תופעה מורכבת הרבה יותר מרצון לקבל עוד סם. הוא מצביע על כך שבמהלך הגמילה, המוח משתנה ומגלה רגישות גבוהה לאלמנטים הקשורים לשימוש בסם.

מערכת התגמול ומנגנונים בגמילה

במחקרם גילו החוקרים רשת מוחית גלוטמטרגית שנמצאת באזור הוונטרל פלידום (Ventral Pallidum), אזור המעורב ברגשות, מוטיבציה והתמכרות. רשת זו מגבירה את תחושת המצוקה בזמן גמילה, דבר שמוביל לחזרה לשימוש בסמים.

במהלך הניסויים על עכברים, נמצא כי כאשר העכברים נעשו נגמלים, הרשת הגלוטמטרגית הופיעה בעוצמה שיא. "הגברת פעילות הרשת הזו משקפת את התחושות השליליות שגמולים חווים", ציין קופצ'יק.

החזרה לשימוש: בין כאב לנחמה

החוקרים מצאו כי בזמן השימוש, רשת האנטי-תגמול אכן יכולה למתן את ההנאה מהסם. "היא פעילה בזמן גמילה אבל מעבירה את המסר שהשימוש אינו נעים", מסביר קופצ'יק.

החשיבות של ההבנה הזו היא גדולה, שכן יצירת שינויים ברשת הזו עשויה לשפר את יכולת הטיפול בהתמכרויות. "אם נבין טוב יותר את המנגנון העומד מאחורי הכאב והמצוקה של גמילה, ייתכן שנוכל לפתח דרכי טיפול חדשות בעתיד", מסכם קופצ'יק.

תקוות לעתיד

המחקר פותח פתח חדש בחקר ההתמכרות וסביר להניח כי הממצאים יבואו לידי ביטוי בטיפולים וגישות חדשות בהתמודדות עם התמכרויות לא רק לקוקאין אלא לסמים נוספים