מינוי ראש השב"כ: האם נתניהו פועל בניגוד עניינים?

מינוי ראש חדש לשירות הבטחון הכללי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב על מינויו של האלוף דוד זיני לראש שירות הבטחון הכללי (שב"כ). המינוי התרחש על פי חוק השב"כ, הקובע כי ראש השירות "ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה". למרות זאת, ההודעה על המינוי נוגדת את עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שהזהירה את נתניהו לא למנות ראש שב"כ קבוע או ממלא-מקום בעקבות החלטת בג"ץ.

בג"ץ והמניע למינוי

בג"ץ לא דן במינויו של מחליף לרונן בר בפרשת הפיטורים, אך פסיקותיו הביאו דאגה בנוגע לניגוד העניינים של נתניהו. הנשיא יצחק עמית קבע כי לאור החקירות המתנהלות בנושא לשכת נתניהו, הוא עמד במצב של ניגוד עניינים, דבר שהוא שדרש להימנע מכל מעורבות בנושא כהונת ראש השב"כ. בג"ץ פסק: "עצם השתתפותו בדיון וההצבעה של ראש הממשלה, שכאמור עמד במצב של ניגוד עניינים, מביאים לפסלות ההחלטה".

העמדה של היועמ"שית

לאחר פרסום פסק הדין, שלחה היועמ"שית מכתב לנתניהו בו הדגישה את הקביעות לגבי ניגוד העניינים והביקורת על מעורבותו בהליך הפיטורים. היא ציינה כי במצב זה, עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ עד לסיום הבדיקה המשפטית.

התוקף המשפטי של עמדת היועמ"שית

בג"ץ חזר והדגיש כי היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין בכל הנוגע לרשות המבצעת. כאשר היועמ"שית מציינת חשש לניגוד עניינים, יש לכך משקל כבד, והשלטון המחויב לעמוד בהנחיותיה. לאור העובדה שממשלת נתניהו פעלה בניגוד להנחיות היועמ"שית, התעורר חשש נוסף לניגוד עניינים ביחס לראש הממשלה והממשלה כולה.

סיכום

המחלוקת סביב מינויו של דוד זיני לראש השב"כ מעלה שאלות משמעותיות בנוגע לניגוד עניינים של ראש הממשלה וכיצד יש לתפקד בממשל כאשר האינטרסים הפוליטיים נשקפים על תהליך קבלת ההחלטות. המצב מהווה תזכורת לכך שהליך מינוי בכירים במערכת הביטחון חייב להיות נקי משיקולים זיוניים כדי לשמר את אמון הציבור במערכת