מחקר חדש ממכון הולנד למדעי המוח ממפה חפיפה עצבית בנדודי שינה, דיכאון וחרדה

הקשר בין ההפרעות

נדודי שינה, דיכאון וחרדה נחשבים להפרעות הנפשיות השכיחות ביותר. למרות שהטיפולים הקיימים לרוב יעילים באופן בינוני, תסמינים חוזרים עדיין נפוצים בקרב רבים. במחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה האוניברסיטאית אמסטרדם, בליווי המכון ההולנדי למדעי המוח, ניסו החוקרים לזהות מנגנונים משותפים שעשויים להסביר את החפיפות בין ההפרעות הללו.

המחקר

כחלק מהמחקר, החוקרים בדקו סריקות מוחיות של יותר מ-40,000 משתתפים מהביובנק הביולוגי בבריטניה. החוקרים, בראשות סיימון דה לאנג, אלקה טייסטינק ויויס ואן סומרן, התמקדו במבנים ובקישוריות של המוח לצורך זיהוי דמיון והבדלים בין ההפרעות.

ממצאי המחקר

המחקר העלה מספר ממצאים מרכזיים:

• שלוש ההפרעות מאופיינות בשטח פנים מופחת של קליפת המוח, נפח תלמי קטן יותר וקישוריות חלשה יותר בין אזורי מוח שונים.
• חריגות ייחודיות לכל הפרעה: חומרת נדודי השינה קשורה לאזורי המוח הקשורים לתגמול, בעוד שדיכאון מאופיין בקליפת מוח דקה יותר באזורי שפה ורגש.
• חרדה בלטה בהקשר של תגובתיות חלשה יותר של האמיגדלה, עם קישוריות תפקודית שאופיינית לאזורים העוברים תקשורת עם דופמין, גלוטמט והיסטמין.

חשיבות הממצאים

החוקרים גורסים כי למרות שהאזורים במוח נראים נפרדים, מיפוי שלהם מצביע על כך שכולם משתלבים במעגל מוחי משותף (אמיgdala – Hippocampus – Cortex מדיאלי). ממצאים אלו נותנים אור חדש על החפיפה בין חרדה ודיכאון תוך התמקדות בנדודי שינה, שמעט נחשבו עד כה בעבודות מחקר מקיפות.

השפעה על טיפולים עתידיים

הסבירו החוקרים כי טיפול בנדודי שינה לפעמים משפר גם את הדיכאון, ושאלה זו דורשת בירור נוסף. בכך, יש תקווה למצוא לידים חדשים למחקר נוסף, ולפתח טיפולים משופרים שמתאימים לכל אחת מההפרעות.

במילים של החוקרים: "זו הפעם הראשונה שחקרנו את כל שלוש ההפרעות בו זמנית, בקנה מידה כה גדול. הבנה טובה יותר של מנגנונים בסיסיים יכולה להוביל לטיפולים משופרים ולעזור לאנשים שחווים הפרעות אלו.