2025-03-06 12:30:00

ביקורת: מיקי 17 – כשהרעיון גדול מהסרט עצמו

הקדמה

סרטו החדש של במאי הקולנוע בונג ג'ון-הו, "מיקי 17", מתבסס על הספר "Mickey7" מאת אדוארד אשטון. הסרט מציע רעיון ייחודי וויזואליות מרשימה עם שחקן ראשי כישרוני, אך ניכר כי הוא סובל מקשיים במיקוד ועלילה.

עלילת הסרט

במרכז העלילה ניצב מיקי בארנס, בדמותו של רוברט פטינסון, אדם המרוויח את לחמו כ"מתכלה" – עוסק במשימות מסוכנות במושבה אנושית על כוכב קפוא ניפלהיים. החידוש הוא שבכל פעם שהוא מת, הוא משוכפל עם כל הזיכרונות שלו, וכך מתפקד כמשכפלה שרק "מת" אבל ממשיך לחיות. כאשר מיקי 17 משוכפל מחדש כמיקי 18, הוא מגלה להפתעתו שהגרסה הקודמת שלו נותרה בחיים, וצריכים השניים להתמודד עם השאלה על זהותם.

בעיות במבנה

לרגעים, הסרט מצליח להציע תובנות פילוסופיות ודרמה פוליטית, אך הוא משייט בין סאטירה לקומדיה ולדרמה מבלי למצוא את הקו המנחה הברור שלו. הדמויות המוקצנות מצמצמות את יכולתן להיות ביקורת חברתית משמעותית.

ביצוע שחקנים

רוברט פטינסון מצליח להציג דינמיקה משכנעת בין שתי דמויותיו, והופעתו מהווה את עוגן הסרט. שאר השחקנים, כגון מארק רופאלו וטוני קולט, מביאים לידי ביטוי דמויות שמצליחות לרגש אך חסרות פיתוח משמעותי.

רמות טכניות

מבחינה טכנית, הסרט מצטיין באפקטים ויזואליים ובבניית עולם מרהיב ואמין. התחושה הכללית היא של עולם עתידני המשתקף היטב על המסך.

סיכום

"מיקי 17" מהווה ניסיון שאפתני המצליח להביא רעיונות מעניינים ויזואליה מוקפדת, אך נתקע בתהיות רטוריות וחוסר מיקוד עלילתי. עם זאת, זהו סרט שמומלץ לצפייה, בעיקר בעקבות תצוגת המשחק של פטינסון והקונספט המעניין שניתן למצוא בו.

תגיות

#מיקי17 #בונגג'וןהו #רוברטפטינסון #קולנוע #מד"ב #ביקורת סרט