המילים של חגי לובר: התייחסות למלחמה והתגובות של החותמים על המכתבים

רקע על חגי לובר

חגי לובר נודע בישראל כשחקן, מחזאי, מנהל תיאטרון ומורה למשחק, והוא גם המייסד והמנהיג האמנותי של תיאטרון אספקלריא. לובר הוא אביו של יהונתן הי"ד, שנפל בקרב בעזה במבצע "סיום הברזל", כשהוא משאיר אחריו אישה בהריון ובן תינוק.

המכתב בעד המלחמה

בעקבות מכתבים שחתמו להם כמה חותמים לשעבר, כולל אנשי חיל האוויר, מודיעין ורפואה, הקוראים לשחרור החטופים גם במחיר של הפסקת המלחמה, לובר מקדיש את דבריו לכך שחוויותיהם וזכויותיהם של החותמים אינן מקנות להם עליונות על דעת הציבור. הוא טוען כי העבר הצבאי שלהם אינו רלוונטי וכי הם אינם יותר ראויים מאחרים.

אזהרה לאחרים

לובר מדגיש כי המלחמה לא קשורה לרצון לנקמה או לאינטרסים פוליטיים אישיים. הוא מחזיק בדעה כי המלחמה נמשכת מתוך הכוונה להגן על חייהם של החטופים, האזרחים והחיילים, וכי חובה להילחם עד שהטרור מוחלף לבלי שוב.

על כאב האובדן

לובר משתף בכאב האישי שלו בעקבות אובדן בנו, ומדגיש את חובתו לחשוב בצורה שונה לגבי המצב הנוכחי. הוא מבקש מהחיים לצאת מהמעגל הסגור של דעות קדומות וללמוד להקשיב לדעות אחרות בתחום הנוגע למלחמה ולשיח הציבורי סביבו.

קריאה לדיון מכבד

לובר קורא לשותפים בשיח הציבורי להקשיב בעובדות, לא לשלול דעות שונות, ולכבד את הכאב והחוויות של אחרים במדינה. כמו כן, הוא מבקש כי לא יזלזלו באנשים אחרים בעבודתם ובדעותיהם.

לסיכום, חגי לובר מתייחס לשיח הציבורי סביב המלחמה, אובדן החיילים, והדעות השונות בתוך ישראל, בתקווה לעודד הקשבה פתוחה ולשיח מכבד יותר בין אזרחי המדינה