אדוני הנשיא: הכרה במדינה פלסטינית לא תקדם את השלום

מכתב פתוח לנשיא צרפת

אדוני הנשיא מקרון, שלום לך. אנו זקוקים לשלום, ולאור כך, יש לצרפת תפקיד משמעותי בהליך זה. אולם ההצהרה שלך על הכרה במדינה פלסטינית עלולה להוביל לתוצאה הפוכה – היא לא תתרום לקידום השלום, אלא עשויה להנציח את הסבל באזור.

היסטוריה של מאמצי שלום

כנס עד היום, היו מספר יוזמות שלום המבוססות על עיקרון שתי המדינות לשני העמים. ראשית ב-1937 הציעו פתרון, אך הערבים (אז עדיין לא פלסטינים) דחו את ההצעה. כך גם ב-1947, לקראת ההחלטה על חלוקה, כאשר הם לא רק דחו את ההצעה אלא אף גיבשו איומים על השמדה. עד 1967 לא היה כיבוש והם לא הקימו מדינה משלהם. לאחר מלחמת ששת הימים הייתה נכונות ישראלית להסדר, אך התגובה הערבית הייתה שלושת הלאווים: לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן ולא לשלום.

הקשיים שעדיין במרכז הדיון

נשיא נכבד, תמיד היו שני פתרונות מובהקים: הראשון הוא שתי מדינות לשני עמים, אך הפלסטינים דחו אותו. השני מציע שתי מדינות, אך בתמורה ל"זכות השיבה" – דבר שעשוי לסכן את קיום ישראל. נושאים אלו הם המכשולים העיקריים לשלום. ישנן עדויות לקולות פלסטיניים המעוניינים בהסדר שמבוסס על הכרה הדדית, אך ההצהרה שלך מחזקת את הסרבנות הפלסטינית.

הנחיצות בחינוך לשלום

במכתב ששלח אליך אבו מאזן ב-9 ביוני יש גם נקודות חיוביות, כגון פירוק חמאס מנשקו ומדינה פלסטינית מפורזת. אולם המסמך מחמיץ את העיקר: הכרה בזכות ההגדרה העצמית של שני העמים – יהודים ופלסטינים. תהליך השלום אפשרי רק לאחר שינוי חינוכי, שבו יתקיים מודל חינוכי המוקדש לשלום ולא גיוס טרוריסטים.

המכשולים בהסדר עתידי

נכון, גם לישראל יש טעויות, אך יש לקוות כי אתה, כאיש ציבור משפיע, תדבר אמת גם לישראל וגם לפלסטינים. זה יכול לקדם את תהליך השלום הרבה יותר מהצהרות חגיגיות.

באופן כללי, הדרך קדימה מורכבת, אך יחד עם זאת אפשרית. יש לדעת שהמכשולים הם לא בלתי עבירים, ואמונה אמיתית בכוונות טובות יכולה להוביל למקומות חדשים