חצי יובל להחלטת האו"ם על הציונות: "גזענות"

ההקשר ההיסטורי

מיד לאחר הטבח שביצע חמאס באזרחים ישראלים וזרים בתאריך 7 באוקטובר 2023, והמלחמה בעזה שהחלה בעקבותיו, העולם חווה גידול משמעותי בפעילות אנטי-ישראלית ובאנטישמיות. תופעה זו ניכרת ברחובות ובקמפוסים בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואירופה, וכן בהיקפים נרחבים ברשתות החברתיות. ההשלכות לכך הן חמורות, כאשר רוחות האנטישמיות, שהיו במשך שנים רבות מוסתרות, חזרו אל השיח הציבורי בעוצמה רבה.

ההחלטה המפורסמת של האומות המאוחדות

מקורותיה של תופעה זו נטועים בהחלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות 3379, שאומצה בנובמבר 1975. ההחלטה קבעה כי "הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית", ומאז שימשה כבסיס לגיטימי עבור פעילים אנטישמיים, תוך שהיא מוצגת כמאבק פוליטי לגיטימי נגד מדינת ישראל.

ההשלכות להחלטה

באמצעות החלטה זו, האומות המאוחדות הפכו לגורם המרכזי בהפצת האנטישמיות ובקידום אפליה נגד ישראל, בניגוד לעקרון שוויון הריבוני של המדינות המהווה עקרון יסוד במגילת האומות המאוחדות. שגריר ארה"ב לאו"ם דאז, דניאל מויניהאן, התייחס להחלטה באומרו כי היא משחררת "רוע גדול" לעולם.

ביטול ההחלטה

ההחלטה המדוברת בוטלה רשמית בדצמבר 1991, אך נזקיה נותרו בעינם והם משפיעים על השיח הציבורי והבינלאומי גם כיום. אף שההחלטה בוטלה והגונתה, המשוואה "ציונות = גזענות" נותרה טבועה במנגנוני האומות המאוחדות, והשפעתה ניכרת בהקשרים פוליטיים ובירוקרטיים, בהם גופים ווועדות מושפעים ממנה.

ההשפעה על הלגיטימציה של ישראל

על בסיס ההחלטה, נוצרה "מדינת משקיפה" עבור הפלסטינים, סטטוס אשר מנוצל כיום כדי לקדם הכרה במעמד מדינה אותנטי במוסדות בינלאומיים, כמו בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי, תוך פגיעה בלגיטימציה של ישראל.

סיכום

חמישה עשורים לאחר ההחלטה, ההשלכות שלה ניכרות בעוצמה רבה בשיח הבינלאומי, והאנטישמיות שהוחזקה תחת פני השטח פושעת אל תוך הציבוריות העולמית. ההחלטה ההיסטורית נותרה כלי בידי מדינות ערב והעולם המוסלמי, שממשיכים לערער על הלגיטימציה של ישראל כמדינה ריבונית. הג'יני האנטישמי, שקפץ מהבקבוק, לא יחזור אליו