הגיע הזמן לפעולה: המנהיגות הרוחנית ביהודה ושומרון צריכה לשנות את גישתה לפורעים

חקירת האלימות וההזדקקות לביקורת עצמית

מנהיגות הרוחנית ביהודה ושומרון נתונה תחת לחץ לבצע שינוי משמעותי בגישתה כלפי קבוצות פורעים, אשר פועלות באלימות בשטחים. אמנם קיימת התנגדות לרקע לפורעים בדרשות בבתי הכנסת ובמאמרים, אך רבים מאמינים כי הגינויים אינם מספיקים. הגיע הזמן למעשים, ולא רק לדיבורים.

האתגרים החברתיים והערכיים

אחת הבעיות המרכזיות היא ההיבט השבטי של החברה הישראלית, שבו מדדים רבים נבחנים לפי השאלה "מי לצרינו ומי לעזרנו". גישה זו מעוותת את היכולת להקשיב לשיח ולבחון תוכן על פי ערכים. במקום להתמודד עם אתגרים, קיים תהליך של בריחה לאזורי נוחות, והבעיה מושלכת על מחנות אחרים.

חידוש החברה והאחריות המוסרית

על המנהיגות להתחייב להחזיר את הצווים המנהליים, לבודד את קבוצות הפורעים ולפעול להפסיק כל סיוע קבוצתי. במקביל, יש להצהיר באופן ברור שהיישוב נעשה בשיתוף פעולה עם רשויות החוק ולא נגדן.

תגובת פוליטיקאים והצורך בשינוי גישה

נראה כי גם התגובות הפוליטיות אינן מספקות. התגובות הגורפות מצד חברי מפלגת הציונות הדתית, אם כי מסבירות במובן מסוים את המצב, לא משקפות את המשמעות החברתית והמוסרית של הפורעים. הציבור הדתי-לאומי מצפה לשינוי שיביא לשיח ערכי ומחבר, ולא ומגמה שבטית שאינה רלוונטית.

קריאה להקמת תנועה ציונית דתית מתחדשת

הגיע הזמן להקים תנועה ציונית דתית שתדע לבצע ביקורת עצמית ותעסוק בחשבון נפש. הציבור מחפש קשרים עם לאומיות שמבוססים על עקרונות מוסריים ולא על התבדלות מתוך קיבעון שבטי.

בימים אלו, המצב בשטח מחייב חשיבה מחודשת ופעולה נחרצת כדי לשמר את הרוח התנועה הציונית הדתית במובן מעבר להיבטים השבטיים.

לסיום, עלינו להבין כי עתידנו בארץ ישראל מחייב אותנו להיות ערבים לערכים של מוסר ואתיקה, ובמיוחד נוכח האתגרים המורכבים שעליהם אנו נתקלים בצורה יומיומית בשטחים.