בעקבות הרחבת הלחימה בעזה: משבר חסר תקדים בין ישראל למצרים

דחיית מינוי השגריר וההשלכות המדיניות

מצרים החליטה לדחות את מינוי השגריר החדש שלה בתל אביב ולא לקבל את מינויו של אורי רוטמן לשגריר ישראל בקהיר, לאחר שתקופת כהונתה של השגרירה הקודמת, אמירה אורון, הסתיימה בסתיו 2024. ההחלטה, לפי מקורות דיפלומטיים, משקפת את עומק הקיפאון ביחסים בין מצרים לישראל מאז אוקטובר 2023, אז החלה המלחמה בעזה, ואת ההתנגדות המצרית למדיניות הישראלית ברצועה.

המצב הדיפלומטי הנוכחי

כחלק מהתנועה הדיפלומטית השנתית שמכין משרד החוץ המצרי, נותרה תל אביב ללא מינוי שגריר חדש, לאחר שסיים את תפקידו השגריר הקודם, ח'אלד עזמי. אף שמה של השגריר טארק דחרוג' נחשב למועמד בולט, הוא מונה בשבוע שעבר לשגריר מצרים בפריז. המקורות הדיפלומטיים ציינו כי ההחלטה לדחות את המינוי היא תוצאה ישירה של "המדיניות התוקפנית הישראלית ברצועת עזה" והחרפת חילוקי הדעות בנושא ניהול המלחמה.

עמדה מצרית נגד ישראל

רח'א אחמד חסן, עוזר שר החוץ המצרי לשעבר, אמר כי "בתנאים כאלה, אין זה הולם ששגריר מצרי חדש יגיש את כתב האמנה שלו לממשלת ישראל". הוא הוסיף כי ההחלטה משקפת עמדה ברורה, הממתינה לכיבוד ישראל להליך השלום ולזכויות העם הפלסטיני.

איימן סלאמה, פרשן פוליטי, ציין כי דחיית המינוי היא צעד עם השלכות פוליטיות ומשפטיות רחבות, שמדגישות את חוסר השביעות המצרי מהמדיניות הישראלית ומרמזות על קשיים בשמירה על ערוצי התקשורת.

הקשר להסכם השלום

ההחלטה מצטרפת להקשר המוסדר על ידי הסכם השלום המצרי-ישראלי, המניח ייצוג דיפלומטי פעיל, אך המתח הנוכחי בעקבות ההסלמה בעזה והצעדים הישראליים בולטים במשא ומתן. מצרים עשויה להשתמש בכלים דיפלומטיים ולחץ משפטי כדי להניע את ישראל לכבד את התחייבויותיה בהתאם להסכם.

ההתרחשויות הללו מצביעות על שינויים אפשריים במערכת היחסים בין המדינות ומשקפות את המציאות הגיאו-פוליטית באזור בעקבות המלחמה המתרקמת בעזה