מחקר חושף את משך הזמן האופטימלי של טיפול כפול נגד טסיות הדם לאחר השתלת סטנט

סקירת הבעיות הקיימות בטיפול לאחר השתלת סטנט

חולים שעברו השתלת סטנט בעורקים כליליים כדי לטפל בחסימות קוראים לסיכונים כפולים – סיכון לפיתוח קרישי דם ובמקביל סיכון לדימום מוגזם בחודשים שלאחר ההליך. טיפול השגרתי כולל אספירין בשילוב עם תרופה נוספת, תהליך המכונה טיפול כפול נגד טסיות הדם (DAPT), שהוכח כמפחית את הסיכון לקרישי דם, אך עלול להעלות את הסיכון לדימום, במיוחד בקרב חולים בגיל advanced או עם בריאות ירודה.

תוצאות המחקר החדש

במחקר חדש שהוצג במפגש השנתי של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה (ACC.25), חקרו חוקרים מדרום קוריאה את השפעת משך הטיפול בעבור חולים בסיכון גבוה ונמוך לדימום לאחר השתלת סטנט. התוצאות הראו כי עבור חולים בסיכון גבוה לדימום, טיפול של שלושה חודשים ב-DAPT היה יעיל יותר מאשר חודש אחד בהפחתת התקפי לב, שבץ ואירועים מסוג אחר, מבלי להגדיל את הסיכון לדימום.

חולים בסיכון גבוה (HBR) וחולים בסיכון נמוך (LBR)

המחקר כלל 4,900 חולים, מתוכם שליש עם סיכון גבוה ודבר שני שליש בסיכון נמוך. הגיל הממוצע בקבוצת HBR היה 73 שנים, כאשר 77% מהחולים היו גברים, בעוד שבקבוצת LBR הגיל הממוצע היה 63 שנים ו-80% היו גברים.

לאחר ההליך, החולים הוקצו אקראית לקבוצות טיפול שונות של DAPT: חודש או שלושה חודשים עבור קבוצת HBR ושלושה חודשים או 12 חודשים עבור קבוצת LBR.

תוצאות ומסקנות עיקריות

עבור חולים בקבוצת HBR שקיבלו שלושה חודשים של DAPT, שיעור המקרים הכוללים של התקפי לב, שבץ ומקרי מוות היה נמוך יותר בהשוואה לחולים שקיבלו חודש אחד. נתונים נוספים מראים כי בקבוצת LBR, שלושה חודשים של DAPT התגלו כיעילים והפחיתו את אירועי הדימום באופן משמעותי לעומת 12 חודשים.

החוקרים ממשיכים לעקוב אחר תוצאות המחקר למשך שלוש שנים נוספות כדי לבדוק את ההשפעות הארוכות טווח של משכי DAPT שונים. אמנם המחקר נערך בדרום קוריאה, אך התוצאות עשויות להיות רלוונטיות גם עבור אוכלוסיות אחרות.

מסקנות סופיות

לסיכום, מחקר זה מהווה צעד משמעותי בהבנת הסיכונים והיתרונות של DAPT לאחר השתלת סטנט, ומדגיש את החשיבות של התאמת משך הטיפול בהתאם לרמות הסיכון השונות של החולים.

(תוכן זה אינו מיועד להחליף ייעוץ רפואי מקצועי. יש לדון בכל טיפול רפואי עם רופא מוסמך.)