האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

החלטת ראש הממשלה והדרישות התקציביות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לאחרונה על כוונתו להוביל הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, בשיעור של 250-350 מיליארד שקל במהלך העשור הקרוב. על רקע זה, משרד האוצר פנה הבוקר (ג') למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים.

הצורך בצעדי התייעלות

במכתב ששלח אגף התקציבים נכתב כי בתקופה זו מתקיימים דיונים על תקציב משרד הביטחון לשנת 2026, ומדרישות הביטחון עולה כי הצרכים ידרשו צמצום הוצאות בתחומים אחרים. "על-מנת לתעדף את תקציב מערכת הביטחון, שמירה על מדיניות פיסקלית בת-קיימא תחייב דחיקה של יתר ההוצאות בתקציב המדינה," נמסר במכתב.

הבעיות הכלכליות וההשפעה על התקציב

בעקבות המלחמה, הגירעונות בתקציב המדינה העמיקו משמעותית, ונדרשת הפחתה מדורגת של יחס החוב לתוצר, אשר עלה בכמעט 10 נקודות מאז פרוץ המלחמה. מנתוני אגף התקציבים עולה כי הוצאות הביטחון והריבית זינקו לרמה גבוהה במיוחד, מה שמגביל את היכולת להגדיל את יתר ההוצאות.

דיונים ומתחים בין משרדי הממשלה

הפערים במהלך דיוני התקציב בין משרד האוצר למערכת הביטחון עומדים על 40-50 מיליארד שקל רק ביחס לשנת 2026. הסכום המסוכם בין הצדדים הוא 93 מיליארד שקל, אך אינו כולל כמה דרישות נוספות של מערכת הביטחון, כמו תגבור הביטחון השוטף בעלות של 37 מיליארד שקל.

הסיכונים המובילים להטלת מסים חדשים

גורמים במשרד האוצר ציינו כי הכוונה להגדיל את תקציב הביטחון בלא תיאום נכון עלולה להוביל להטלת מסים חדשים, דבר שאיים על יציבות כלכלת ישראל. "נראה כי לשר האוצר אין כוונה להשלים עם המהלך," הוסיפו אותם גורמים.

תחזיות עתידיות

משרד האוצר שואף לעמוד באסטרטגיה להפחתת יחס החוב תוצר ב-0.8% בכל שנה, אך עם דרישות מערכת הביטחון נראה כי יהיה קשה להשיג יעדים אלו. במשרד האוצר מבקשים בינתיים צעדי התייעלות ממשרדי הממשלה, אחרי שנים שבהן צורכיהם נדחו בפני הצרכים הביטחוניים.