רפורמת הפיקדונות: מהפכה בשוק הבנקאות הישראלי

מבוא לרפורמה

רפורמת הפיקדונות אשר נכללת בחוק ההסדרים 2026 נועדה לחולל שינוי מהותי במבנה השוק הבנקאי בישראל. היא מאפשרת לראשונה לחברות כרטיסי האשראי ולגופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון של "בנק קטן", מה שיאפשר להם לגייס פיקדונות מהציבור ולתחרות עם הבנקים הגדולים.

תועלות לציבור

התועלת העיקרית לציבור לא תתמקד רק בפיקדונות אלא גם במתן אשראי. על פי חישובי משרד האוצר, הגברת התחרות עשויה להביא לחיסכון של כמליארד שקל בשנה עבור עסקים קטנים ובינוניים בעלויות המימון, אם הרפורמה תצליח, בהשוואה לשוק בבריטניה. עם זאת, באוצר מדגישים כי אין צפויה ירידה בריבית הממוצעת במשק, ואולי אף תהיה עלייה, בשל גישה מוגבלת לאשראי עבור כ-40% מהעסקים הקטנים והבינוניים.

בין המוסדות: מאבקי ענק

מאחורי הקלעים מתנהל מאבק בין המועצה הלאומית לכלכלה לבין משרד האוצר ובנק ישראל. המחלוקות, בניגוד לעבר, מתמקדות בנושאים מקצועיים ולא פוליטיים. המועצה, בראשות פרופ' אבי שמחון, טוענת כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית עשויה להיכשל ומציעה שינויים שמבוססים על לקחי רפורמת שטרום.

רפורמת הפיקדונות: למי מדובר?

הרפורמה נועדה לזמן הזדמנויות לבנקים קטנים, כלומר גופים עם נכסים שלא تجاوزים 5% מסך הנכסים של המערכת הבנקאית. הבנקים הקטנים יוכלו להציע ניהול חשבון עו"ש, כרטיסי חיוב ואשראי צרכני מוגבל, ופיקדונות חיסכון, אך יהיו פטורים ממתן משכנתאות ואשראי לעסקים גדולים.

החשש ממלכודת חברות האשראי

בשיחה עם המועצה הלאומית לכלכלה, שמחון מזהיר כי חברות כרטיסי האשראי שנשארות בתלות בבנקים לא יצליחו להתחרות באופן אגרסיבי. בתנאים כיום, הבנקים נהנים מכוח רווח כפול ומבנה שיש לו השפעה על התחרות.

הצעות ומחלוקות

המועצה המציעה איסור על בנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים בהנפקה משותפת כדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לבנות בסיס לקוחות עצמאי. מאידך, האוצר ובנק ישראל מתנגדים להצעה זו, ומציגים את החשש כי חברות כרטיסי האשראי אינן בשלות לקחת על עצמן את כל האשראי באופן עצמאי.

עתיד הרפורמה

נכון להיום, הדיונים בין הגורמים המעורבים נמשכים, וההערכה היא שתוכנית שמחון לא תיכלל בחוק הנוכחי. השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם הרפורמה תייצר תחרות ממשית בענף הבנקאות, או שחברות האשראי ימשיכו להימנע מאתגר המערכת הבנקאית גם לאחר קבלת הרישיון.

בהנחה כי הרפורמה תוצא לפועל, עתיד עסקי השוק יכול להשתנות, וכך ייתכן שחיסכון של מיליארד שקל בשנה יגיע לכיסם של העסקים הקטנים והבינוניים.