אלה פרויקטי הפצצות של איראן שנועדו לשתק את ישראל – וסוכלו

סקירה כללית של המבצע

במהלך מבצע מהותי שנערך על ידי ישראל, הושגו חוסרי מטרות בתחום הלוחמה החריגה נגד איראן. המידע שפורסם מצביע על כך כי מטרת המבצע לא הייתה רק לפגוע בתכנית הגרעינית הגלויה של איראן, אלא גם לבלום את תכניות הנשק הבלתי קונבנציונלי, ובפרט את פיתוחן של פצצות EMP, שמטרתן לשתק את רשתות החשמל והתקשורת.

חיסול מדענים ופגיעה בתשתיות

לפי מקורות ישראליים, רוב המדענים הבכירים בתכנית הגרעינית האיראנית חוסלו במהלך הלחימה, מה שגרם לאובדן אדיר של ידע שיכול לשמש הרתעה לדור חדש של מדענים באיראן. ההערכה היא כי התקיפות כוונו לא רק להשמדת צנטריפוגות ומתקני העשרה, אלא גם לפגיעות באתרים ובתשתיות העמוקות של התכנית, לרבות מטה, מעבדות וציוד לבדיקות.

השפעה על תכנית החימוש

דיווחים מצביעים על כך שהמבצע הביא רבות מהמרכיבים הקריטיים של תכנית החימוש הגרעיני של איראן להשמדה בכדי להקשות על יכולת השיקום שלהן. יקויים בתוצאה זו הייתה קריטית להרתעה ולאיומים עתידיים כלפי ישראל.

תמונת המצב הנוכחית

על פי ההערכות, ישראל לא רואה יותר באיראן מדינת סף גרעינית, ועשויות לחלוף בין שנה לשנתיים עד שביכולתה לבנות נשק גרעיני שניתן לשיגור. עם זאת, קיימת האפשרות כי איראן תנסה להדגים פצצה גולמית בטווח זמן קצר יותר – מהלך שישראל תוכל לסכל מראש.

עליונות אווירית והשפעות נוספות

בעקבות ההשגים בשדה הקרב, ישראל הצליחה להכות בכח אווירי חזק, ולהשמיד כמחצית ממאגר הטילים הבליסטיים של איראן, מה שסייע להקטין את יכולת התגובה של טהרן. עם זאת, ההפתעה הייתה גדולה למדי כאשר התגלה כי לאיראן יש ארסנל גדול של טילים מבוססי דלק מוצק, שקשים יותר ליירוט.

סיכום

המבצע הישראלי באיראן ממחיש את הדינמיקה המורכבת באזור, שבה אנשי מקצוע מדברים על אובדן ידע ועל עתיד תכנית החימוש האיראנית. בעשורים הקרובים תמצא ישראל את עצמה מתמודדת עם אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר לביטחון הלאומי שלה