הכהונה בישראל: בין הבכורות לנדב ואביהוא

רקע היסטורי

בתקופה שלפני הקמת המשכן, עבודת הקרבנות בישראל נעשתה על ידי הבכורות, כפי שנלמד במשנה ובגמרא. עם הקמת המשכן, החלה מחלוקת בין החכמים לגבי מי מהם הם הכהנים המוזכרים בפסוק במעמד הר סיני: "וגם הכהנים הניגשים אל ה' יתקדשו".

עמדות החכמים

הרבי יהושע בן קרחה

הרבי יהושע בן קרחה טוען כי הכהנים המדוברים הם הבכורות, אשר היו ממונים על הקרבת הקרבנות עד להקמת המשכן.

דעת רבי

לעומת זאת, רבי סבור כי הכהנים המדוברים הם נדב ואביהוא, בני אהרון, אשר כבר נחשבים לכהנים במעמד הר סיני, והם אלו שנבחרו להיות ממונים על הקרבת הקרבנות.

הסבר המדרש

בספר "כתבי משה" מוסבר על פי הגמרא המדרש העוסק בנדב ואביהוא, בו נכתב כי בשעה שנכנסו חוטי אש לחוטמם, ענו שרפי הקודש ואמרו "השיבנו ה' אליך ונשובה".

שוני בגישות

לפי חז"ל, ניתן להבין כי לאחר חטא העגל, הקב"ה בחר בלויים שלא חטאו לשמש ככהנים במקומם של הבכורות. זה מסתדר עם הקו המחשבתי של רבי יהושע בן קרחה שהבכורות היו הממונים, אך אם נדב ואביהוא לא חטאו בעגל, עולה השאלה מדוע הוחלפו.

משמעות החטא

הגמרא במסכת ע"ז מלמדת כי בני ישראל לא חטאו בעגל, אלא זה היה ניסיון שמטרתו להורות על תשובה. דבר זה מתרחש גם בהקשר לכך שכשהתקרבו נדב ואביהוא, הם כבר היו כהנים למעמד הר סיני, מה שמחזק את הטענה כי החטא לא היה ממשי.

סיכום

יתירה מכך, כאשר שרפי הקודש רואים את עונשם של נדב ואביהוא, הם מברכים בתפילה "השיבנו ה' אליך ונשובה", ודרכם מצביעים על תקווה לתשובה. המחלוקות הללו בעניין זה מלמדות אותנו על המשמעות של הכהונה בישראל והשפעתה על ההיסטוריה הדתית של עם ישראל