נוגדנים אוטומטיים נגד וינקולין עשויים להוות מפתח להבנה ולטיפול בתסמונת נפרוטית אידיופטית בילדים

מחקר חדש מגלה תפקיד חדשני עבור נוגדנים אוטומטיים

תסמונת נפרוטית אידיופטית (INS) היא מחלת כליות קשה המאפיינת ילדים, והחוקרים מאוניברסיטת ג'ג'יאנג בסין זיהו לאחרונה נוגדן אוטומטי חדש הממוקד לחלבון וינקולין כגורם המרכזי בהפרעה זו. ממצאים שהוצגו במחקר שפורסם ב-3 ביוני 2025, מצביעים על קשר ברור בין נוכחות הנוגדנים האוטומטיים לבין חומרת המחלה.

וינקולין: חלבון קריטי לבריאות הכליות

וינקולין הוא חלבון חיוני הממוקם בתאי הכליות ומשמש לתמיכה במבנה ציטוסקלטלי של פודוציטים, תאים האחראים על סינון הדם. כאשר מערכת החיסון מייצרת נוגדנים אוטומטיים כנגד וינקולין, נגרם נזק לתפקוד הפודוציטים, דבר שמוביל לאובדן חלבון משמעותי בשתן ובסופו של דבר לפגיעות חמורות בבריאות הכליות.

ממצאים משמעותיים מחקריים

החוקרים ניתחו דגימות סרום מ-147 ילדים עם INS וראו שהנוגדנים האוטומטיים נגד וינקולין היו קיימים ביותר מ-50% מהחולים. בנוסף, קיימת קורלציה בין רמות הנוגדנים לבין סמנים קליניים כמו רמות כולסטרול וחלבון בשתן. "בדיוק כאשר ילדים חוו התאוששות, נמדדו ירידות ברמות הנוגדנים," ציין ד"ר חניאן מנג, ראש צוות המחקר.

ניסויים בבעלי חיים מאשרים את הממצאים

לצורך הבנת המנגנונים הפתוגניים, החוקרים ערכו ניסויים על מודלים של עכברים שהוזרקו בנוגדנים נגד וינקולין. תוצאות הניסויים הדגימו התפתחות של סימנים קלאסיים של INS, לרבות רמות גבוהות של חלבון בשתן ופגיעה בתאי הכילוף. ניתוחים נוספים חשפו הפעלה של גנים הקשורים לדלקת, דבר שמצביע על תגובה חיסונית נרחבת המתרחשת עקב הנוגדנים הללו.

פוטנציאל קליני לאבחון וטיפול

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהנוגדנים האוטומטיים נגד וינקולין אינם רק סמנים אלא גם פקטורים פעילים בתהליך המחלה. ד"ר מנג הוסיף כי זיהוי הנוגדנים עשוי לשמש ככלי אבחון ולטיוב אסטרטגיות טיפול עבור ילדים עם INS, במיוחד עבור אלו שאינם מגיבים לסטרואידים.

קריאה לעתיד

המחקר מהווה אישור לפוטנציאל של נוגדנים אוטומטיים כאמצעי אבחון המיועד לרפואה מדויקת. החוקרים מבטיחים להמשיך ולחקור כיצד נוגדנים אלו נוצרים ואילו השפעות יש להם על מטרות תוך תאי כמו וינקולין, במטרה לפתח אסטרטגיות טיפוליות טובות יותר נגד תסמונת נפרוטית בילדות