דור בטראומה: המציאות משתנה ומגדירה מחדש את המושג "נוער בסיכון"

הגדרת המושג "נוער בסיכון" משתנה

בשנת 2025, בני הנוער בישראל מתמודדים עם מציאות של אי-ודאות מתמשכת. המונח "נוער בסיכון", שהיה שמור בעבר בעיקר לבני נוער משכונות מוחלשות, התרחב כיום לכלל התלמידים, כולל תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. אנשי מקצוע בתחום מדווחים כי כמעט כל נערה או נער בישראל חשופים לרמות גבוהות של סיכון רגשי, חברתי ולעיתים גם פיזי.

השפעות מגפת הקורונה

הדור הצעיר חווה טראומה מתמשכת, שהחלה במגפת הקורונה, שסגרה מוסדות לימוד והביאה לבידוד חברתי. מאז, רצף מבצעים ביטחוניים, כולל האירועים שהחלו ב-7 באוקטובר, והמלחמה עם איראן, רק החריפו את התחושות הקשות. נטי כראל, ראש תחום קהילה בעמותת עלם, ציינה את השבר במושגי הביטחון והתחושה הפנימית של הנוער.

מעגל הסיכון מתרחב

כראל מדברת על התופעה שהתרחבה בעמותת עלם, שבה כ-33% מבני הנוער בישראל השתמשו השנה בסמים או אלכוהול. בנוסף, תופעה מדאיגה נוספת היא השימוש בנשק קר, כאשר בני נוער מחזיקים סכינים או גז פלפל כדי להרגיש בטוחים.

עדות אישית: התמודדות עם טראומה

דוגמא לכך היא נועה וינשטיין, נערה בת 13 מבת ים, שחוותה פגיעת טילים במתקפה איראנית. נועה ומשפחתה נאלצו לעבור למלון בתל אביב, שם ניסו להתמודד עם השבר שפקד את חייהם.

תחושות חוסר ביטחון

נועה מתארת את התחושה שמשהו שולי התרחש במקומות אחרים, אך פתאום גם ביתה נפגע. "אין מקום בטוח", היא אומרת, ומשתפת על הכוח שהיא מוצאת בפעילות של עמותת "הגל שלי" שמסייעת לבני נוער להתמודד עם מצבים טראומטיים.

אתגרים ברשתות החברתיות

המגמה הזו מלווה בהשפעות רעות שהרשתות החברתיות מביאות. הרב שי פירון, יו"ר עלם, מציין שהרשתות הפכו לחממה להתנהגויות סיכוניות, וכי חוסר במערכות תמיכה פוגעת בפוטנציאל ההתמודדות עם מצבים קשים.

קריאה לפעולה ממשלתית

כחלק מהמאבק למציאת פתרונות, עמותת עלם קוראת לתגובה מיידית מהממשלה, כולל פיתוח תוכניות חירום לנוער, תגבור צוותים טיפוליים בבתי ספר, והשקעה בפריפריה.

סיכום

בעידן שבו תחושת האיום גוברת והם מרגישים נטושים על ידי המערכת, בני הנוער בישראל עומדים בפני אתגרים שלא נראו כמותם. הכאוס שהתפתח מחייב לא רק הכרה במצבם, אלא גם פעולה מהירה על מנת למנוע הידרדרות נוספת ולקדם תמיכה רגשית וחברתית לכל דור הנוער