ניסיון חילוץ הנידונים למוות בקונגו: מבצע המסתורין של מוטי כהנא

מבוא

במרץ 2024, הוביל איש העסקים הישראלי-אמריקני מוטי כהנא ניסיון חילוץ מצמרר להצלת שלושה אמריקנים שנידונו למוות בקונגו, באשמת מעורבות בניסיון הפיכה. אחד מהנידונים היה יהודי-אמריקני, בנג'מין ראובן זלמן-פולון, אשר עורר תהיות רבות על קשריו עם מדינת ישראל.

הצורך בחילוץ

במהלך חודש מאי 2024, נהרס ניסיון ההפיכה בקונגו. שלושת האמריקנים, שהודו בקשירת קשר למעורבות בניסיון ההפיכה, נידונו למוות. ממשלת ארה"ב תכננה חילוץ שהפך לעסקה ביטחונית ודיפלומטית בינלאומית. כהנא, שמוכר מהמבצעים ההומניטריים שהוא ניהל באפגניסטן ואוקראינה, גיבש משלחת לא-רשמית, שכללה לוחם לשעבר בכוחות המיוחדים של ארה"ב ודיפלומט לשעבר בממשל אובמה.

תוכנית חירום

כהנא ושני שותפיו הגיעו לקינשאסה, בירת קונגו. במטרה להיפגש עם הנשיא פליקס צ'יסקדי, אך הפגישה לא התקיימה. במקום זאת, הוזמנו לארוחת ערב במתחם מאובטח. לאחר הארוחה, הם מצאו את עצמם בבעיה, כאשר דרכוניהם נתפסו על ידי הגנרל פרנק נטומבה, והם נדרשו להיות בכוננות גבוהה.

המהלך הכושל

במהלך ניסיון החילוץ, שלושה האמריקנים נדרשו להימלט מהמלון שלהם על מנת להימנע ממעצר. הם הצליחו להיכנס לטיסת אייר פראנס ממנה הוסרו לאחר מכן ונלקחו לחקירה. רק לאחר התערבות ממשלתית נוספת, הם שוחררו והמריאו לארצות הברית, לאחר ניסיון כושל של רכבים צבאיים לחסום את ההמראה.

הדרשה להחלה עצמית

כהנא תיאר את שלושת הימים בקינשאסה כ"תקופה המפחידה ביותר בחיי", ואף טוען כי למרות הכישלון, המסר שהועבר לקונגו היה ברור: הממשל האמריקני רציני ואי לכך יש על מה לדבר. לאחר זמן קצר, נחתם הסכם בין ארצות הברית לקונגו המשלב הגנה צבאית עם גישה למינרלים אסטרטגיים.

השלכות והקשרים היהודיים

זלמן-פולון, אשר התגורר בדרום אפריקה ועסק בפרויקטים עסקיים במוזמביק, העלה חששות על קשריו עם ישראל. משפחתו פעילה בהסברה פרו-ישראלית בוושינגטון מאז הטבח ב-7 באוקטובר, והעימותים סביב מעצרו הציתו קונספירציות רבות לגבי האם היה סוכן מוסד.

סיכום

ניסיון החילוץ הכושל ובו הפעלת אמצעים דיפלומטיים ומבצעיים העלו שאלות נוקבות לגבי יחסי ישראל-ארצות הברית בקונטקסט של קונגו. המקרה הזה ממחיש את התנאים המורכבים והמסוכנים בפוליטיקה הבינלאומית, במיוחד בסביבות בהן משאבים בשליטה נדרשים למאבקים אסטרטגיים.