מעגל הנשירה שמדאיג את מערכת החינוך: "למה שאלך לבית ספר? אני יכול למות מחר"

עלייה מדאיגה במספר התלמידים הנושרים

כשהם מגיעים לבית הספר עם תיק ריק, מטיילים בחצרות ובמסדרונות אך לא נכנסים לכיתה, מדווחים תלמידים רבים בישראל על תופעה הולכת ומתרקמת. בשבע השנים האחרונות, במיוחד מאז פרוץ מגפת הקורונה, מספר התלמידים הנושרים מבתי הספר הולך ותופס ממדי גובה. מנתוני משרד החינוך עולה כי מספר הנושרים גדל מ-8,695 תלמידים בשנת 2020 ל-17,243 תלמידים בשנת 2023. מומחים מעריכים כי מספר הנושרים הסמויים, כלומר תלמידים שאינם נמצאים בבית הספר אך רשומים בו, עלה על 80,000 עד כה.

הגורמים לנשירה

מאור צמח, יו"ר הוועד הארצי של קציני ביקור סדיר (קב"סים), מסביר כי כיום הנשירה אינה מוגבלת רק לאוכלוסיות מוחלשות, אלא משפיעה על תלמידים נורמטיביים לחלוטין. "כבר לא מדובר רק בתלמידי קצה בלבד", אומר צמח. "נמשיך לראות את הגידול הזה בעקבות מלחמות, חרדות, ובעיות נפשיות שונות".

דוח של עמותת "עלם", שעוסקת בליווי בני נוער בסיכון, ציין עלייה ניכרת באותות חרדה, בדידות, ריקנות וכעס בקרב בני נוער. בעקבות המלחמה עם איראן, התנהגויות סיכון כמו פגיעות עצמיות ושימוש מוגבר בחומרים משני תודעה הפכו למקובלות יותר. טוען צמח כי תלמידים שהיו בעלי תפקוד תקין קודם לכן, חווים כעת קשיים רגשות ונפשיים שמובילים אותם לנשירה סמויה.

ההשפעה של המלחמה ומגפת הקורונה

לפי מידע שהוזכר על ידי קציני ביקור סדיר, למעלה מ-80 אלף תלמידים עשויים להיות בסיכון לנשירה סמויה. מה שנראה בתחילה כאירוע זמני משתנה לכדי מגפה של ממש, כאשר תלמידים לא מופיעים לבית הספר ונשארים בבית, לא פשוט לאור הקשיים הרגשיים שמלווים את המצב. קצינים המוקדשים לפיקוח על תלמידים בסיכון מציינים קושי הולך ומתרקם בהגעה לכל תלמיד ותלמידה, כאשר בעיות רגשיות כמו חרדות מובילות לתסכולים והתנהגויות אלימות כלפי הקב"סים, תופעה שהייתה נדירה בעבר.

צעדים הפנייתיים והצעות למניעת נשירה

משרד החינוך מתכוון לנקוט צעדים יזומים נוספים במטרה למנוע את הנשירה ולהחזיר תלמידים למסגרות לימוד. צעד זה כולל עדכון הסכמי העסקה עבור קציני ביקור סדיר ושיפוטי תנאי העסקתם כדי לאפשר להם לסייע לתלמידים במתקפות שמערערות את ריבוי החינוך שמסביבם.

נטי כראל, ראש תחום קהילה בעמותת "עלם", מציינת כי יש לאתר נערים בתחומים שונים במחסור במערך תקין של טיפול רגשי ותמיכה כדי למנוע מהם להיגרר למעגל הרחוב. "חייבים להשקיע יותר", היא טוענת, "שכן האיומים על חייהם לא עוצרים רק אצל המפונים מהדרום, אלא נוגעים בכל תלמיד בישראל".

סיכום

במדינה עוברית רצף של משברים שהשפיעו בחזקה על בני הנוער. לתופעת הנשירה יש לפעול במיידית ובצורה שיטתית במטרה למנוע שיטפון של חוסר השתלבות במערכת החינוך. הסוגיה חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך והמדינה ככלל, אם ברצונם להבטיח עתיד טוב יותר לבני הנוער בישראל