תחקיר מקיף של ה"ניו יורק טיימס": לוין מירר בבכי, גפני היה שותף סוד

פתיחה

ב-7 באוקטובר, בשעה 6:29, התעורר ראש הממשלה בנימין נתניהו לשיחת ווטסאפ מקצין צבאי בכיר, שהודיע לו כי חמאס פתח בירי. דקות לאחר מכן, שוחח נתניהו בשיחה מאובטחת עם בכירי מערכת הביטחון, והנחה לחסל את הנהגת חמאס. במהלך השיחה, שאל בתמיהה: "אפשר להוריד את ההנהגה שלהם?", שינוי ברור בגישתו לעומת התנגדותו בתקופה שקדמה למלחמה.

תגובות ראשוניות ופוליטיקה

נתניהו שינה את גישתו באופן מיידי לאחר התקפת הפתע. כשהרמטכ"ל עדכן לגבי תקיפת אלף מטרות בעזה, השיב בזלזול: "אלף? אני רוצה חמשת אלפים". השר המשפטים יריב לוין, שמיהר להביע את תחושת הכישלון, אף נצפה בוכה על גרם מדרגות בעוד שדוברו הכחיש את המידע.

בישיבת הקבינט, השר בצלאל סמוטריץ' סיכם את התחושות: "כעבור 48 שעות יקראו להתפטרות שלנו בגלל הבלאגן הזה, והם יהיו צודקים". ברקע זה, נתניהו החל לטוות מהלך שימור שלטון מתוכנן, כאשר כבר ברגעים הראשונים ניסה להרחיק את האחריות.

דיונים על הפסקת אש

נתניהו סירב להצעות לשותפות עם האופוזיציה להקמת ממשלת אחדות, ושמר על תלות בשותפיו מהימין הקיצוני שהתנגדו להסדרים עם חמאס. בתהליכים קריטיים של המו"מ להפסקת אש, הציב נתניהו יעדים צבאיים שנראים לא חיוניים, כמו כיבוש רפיח, מהלך שאִפשר את המשך הלחימה.

שיחות עם מדינות אחרות

ממשל ביידן ניסתה לשכנע את נתניהו לעצור את הלחימה, ובזמן הזה סעודיה הביעה רצון לנרמות היחסים עם ישראל, בתמורה להפסקת אש והתקדמות לעבר הכרה במדינה פלסטינית. פיצוצי המגעים יוחסו לדרישות חמאס והמהלך שנכפה על נתניהו שלא להעביר את המסמכים הנוגעים להסכמות.

הקשר עם איראן

במקביל ללחימה בעזה, נתניהו תכנן תקיפה באיראן ביוני האחרון כדי למנוע פיזור הכנסת שיכול היה לסכל את המבצע. לאחר שזימן את ח"כ משה גפני וסיפר לו על התוכנית הסודית, הוא הצליח למנוע את ההצבעה לפיזור הכנסת.

השפעה על הנוף הפוליטי

בתחקיר מפורט, העיתון מציין כי נתניהו הצליח לקשור בין השגת הישגים בזירה הבינלאומית לבין הישרדותו הפוליטית, דבר שהוביל להארכת הלחימה בעזה תוך התמקדות על יציבות הקואליציה שלו.

המסקנות מהתחקיר מצביעות על כך ששיקולים פוליטיים ואישיים התערבבו במהלך המלחמה, כאשר המלחמה עצמה הפכה לכלי פוליטי עבור נתניהו ובסיס להמשך שלטונו