2025-03-22 19:32:00

נתניהו: אי-האמון ברונן בר החל ב-7 באוקטובר

כותרת הצדדית

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טוען כי אי-האמון כלפי ראש השב"כ, רונן בר, צבר תאוצה לאחר ה-7 באוקטובר, וזה קרה הרבה לפני ההחלטה על פתיחת חקירה. בהצהרה פומבית, נתניהו הוסיף כי העובדות מראות כי הפיטורים של בר לא נועדו למנוע את החקירה, אלא להיפך.

רקע על המצב

לאחר אתרים שהתרחשו מאז ה-7 באוקטובר, נתניהו הסביר במספר ראיונות כי אי-האמון כלפי בר נובע מאירועים שאירעו בסמוך לתאריך זה. הוא הדגיש את החשיבות של המערכת הביטחונית והיכולת של השב"כ לטפל באתגרים המורכבים שניצבים בפני ישראל.

פיטורים או חקירה?

נתניהו טוען כי הפיטורים של רונן בר לא נועדו להקשות על החקירה, אלא בעצם בוצעו במטרה לשפר את המצב הקיים. בהצהרתו הוא הדגיש כי כל ההחלטות התקבלו מתוך רצון לייעל את פעולתו של השירות.

תגובות והשלכות

הצעד להפסיק את כהונתו של בר עורר תגובות רחבות בקרב הציבור והמערכת הפוליטית, והעלה שאלות על שקיפות ההליכים הממשלתיים. מומחים לשירותים ביטחוניים מביעים חששות לגבי ההשפעות של פיטורים אלו על יציבות השב"כ ועל יכולת השירות להתמודד עם האתגרים העתידיים.

סיכום

בשורה התחתונה, נתניהו ממשיך להדגיש את עמדתו כי אי-האמון ברונן בר הוא תוצאה של תהליכים פנימיים שקדמו לחקירה, ומעביר מסר כי כוונותיו היו לשפר את ההתנהלות הביטחונית במדינה.

תגים: בנימין נתניהו, רונן בר, שב"כ, חקירה, ביטחון