וולקן של כזבים: נתניהו אמר אמת בטעות – ממטרת השקרים חזרה לפעול במרץ

מינוי האלוף דוד זיני: טירוף או תוכנית?

בנקודת זמן מכרעת, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ, יום בלבד לאחר פסיקת בג"ץ שהבהירה כי הוא אינו יכול למנות אדם לתפקיד זה בשלב הזה. המהלך עורר זעזוע בכל הקשור לממלכתיות ולסדרי השלטון בישראל. נתניהו מפר את פסיקת בית המשפט באופן בוטה ומכריז על מינויו של אדם חסר ניסיון, שמקורב למשפחה.

מלחמה פנימית

ראש הממשלה, לשיטתו, נמצא במצב של מלחמה לא מול חמאס אלא בפנים המדינה. למעשה, הוא יצר מציאות של פחדנות ובריחה, המובילה לכך ולטבח המתמשך. ניתוחו של בן כספית מתאר את נתניהו כהתגלמות השקר, המנוגדת לעקרונות האחרים של ההגנה על הדמוקרטיה והחוק.

פחדנות מערכת הביטחון

ושירות הביטחון הכללי נחשב לזרוע הרגישה במדינה, אך במצב הנוכחי, קולות ההתרעה נשמעים בעוצמה רבה. בכירים במערכת הביטחון הביעו דאגה אמיתית ממה שנראה כאובדן עקרונות וממלכתיות, ומהרצון המפוקפק של נתניהו להפעיל את השירותים המסוכנים לצרכים אישיים.

חקירת קטארגייט

חקירת קטארגייט מהווה רקע למינוי זה, והשיחה עם זיני התבצעה בניגוד מוחלט לפקודות. נתניהו, כך נטען, מזהה צורך ברור בהגנה על מקורביו, ומינוי אדם שהקשרים שלו עם משפחת נתניהו נחשבים למרכיב מפתח במהלך.

מסיבת העיתונאים: הוכחה לאי כשירות

בהופעתו במסיבת עיתונאים, נתניהו התייחס למלחמת השבעה באוקטובר בדרכי התייחסות שגובלות בזלזול, מה שמעיד על חוסר הבנה והכנסת מציאות מסוכנת לדיון המרכזי. ההערות המזלזלות כמו "חמאס תקף עם כפכפים" רק מגבירות את התחושה שהוא מתייחס לאירוע בצורה קלילה מדי.

מסקנה

לסיכום, לאור ההתרחשויות והדינמיקה הפוליטית, המתייחסות לא רק להיבטים הביטחוניים אלא גם לאתיקה של ההנהגה, עולה השאלה: האם אנו עדים לקצה של עידן או לתחילתו של משבר הרבה יותר עמוק במערכת השלטונית של ישראל, מערכת שזקוקה לוועדת חקירה ממלכתית על מנת לערוך חשבון נפש ולהתמודד עם ההשלכות של מעשיו של נתניהו?