עכשיו זה הזמן של נתניהו לעמוד בלחץ, כמו ביום הכיפורים

לחץ בין-לאומי וההזדמנות ההיסטורית

בעקבות המתח הגובר בין ישראל לאיראן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב בפני אתגר דומה לזה של גולדה מאיר במהלך מלחמת יום הכיפורים ב-1973. אז, מאיר הבינה כי כדי לשמר את כוח ההרתעה של ישראל, יש להשיג ניצחון צבאי, גם כאשר היא עומדת בפני לחצים אמריקאיים ואיומים סובייטיים גוברים.

בזמן הנוכחי, מתנהל דיון עולמי נרחב לגבי הפסקת אש, כאשר דוברים בבית הלבן מורידים את הרף לתמיכה במתקפה הישראלית, כל זאת בזמן שמדובר בשיחות על שלום אפשרי עם איראן. "יהיה לנו שלום בקרוב בין ישראל לאיראן," הצהיר הנשיא האמריקאי, מה שמעורר סימנים לכך שתמיכתו במבצע הצבאי של ישראל לא תהיה מוחלטת.

הכנה לתוצאה עשויה לשנות את פני המזרח התיכון

השפעת ההצלחה הצבאית על ישראל יכולה להיות לא רק בתחום הביטחוני, אלא גם מבחינת עתיד השכונה במזרח התיכון. אם ישראל תצליח לנצח את המאבק הנוכחי, תוכל לפתוח דלתות לעידן חדש של שלום והבנה.

עבר והווה

מלחמת יום הכיפורים, ששינתה את הכיוון האסטרטגי של ישראל, היתה עדות לכך ששיקול דעת חזק יכול לשנות את תפיסת הכוח במזרח התיכון. כמו אז, גם כיום חשוב שראש הממשלה יצעד בעקביות ויתנגד ללחץ הבינלאומי, מתוך רצון להבטיח את הנשיאה ההיסטורית של ישראל.

ככל שיתקדם הזמן ויתגבר הלחץ, על נתניהו להיזהר שהאור הירוק שניתן לו לא יהפוך לצהוב ואחר כך לאדום. ההזדמנות ההיסטורית להניע מהלך שמציב את ישראל בעמדת יתרון, עלולה להתפספס אם תיכנע ללחצים חיצוניים.

הנוכחות של ישראל במו"מ לשלום

כמו במקרים קודמים, בסופו של דבר המלחמה הנוכחית תגיע לשולחן משא ומתן. הניצחון עכשיו לא רק יסלק את האיום הגרעיני, אלא גם ייצור בסיס לשלום שיחזיק מעמד והתנאים לשם יכולים להתבצע רק כשיש ישראל ניצחון צבאי.

בהתבסס על הניסיון ההיסטורי, על נתניהו לפעול בנחישות, על מנת שלא רק להשיב הישגים במלחמה, אלא גם לייצר עתיד בטוח יותר עבור אזרחי ישראל.