התגובות במשק לדברי ראש הממשלה נתניהו על כלכלה אוטרקית
דבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפיהם ישראל תצטרך "להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים" בצל הבידוד המדיני, עוררו תדהמה רבה בשוק. כלכלנים בכירים, כולל כאלה שעבדו עם נתניהו בשנים ארוכות, הביעו תמיהה על האמירות החריגות והחלו לשאול מה הביא את ראש הממשלה למסקנות אלו, אשר אף הובילו לירידות בבורסה.
התגובה הכלכלית לדברי ראש הממשלה
פרופ' מנואל טרכטנברג התייחס לדבריו של נתניהו ואמר ש"אמירה כזאת במאה ה-21 שקולה לאמירה שנחזור לעידן האבן". הוא הסביר כי הכלכלה הישראלית מבוססת על מכירת ידע וחדשנות לעולם, ושהמהלך לעבור לאוטרקיה יביא לירידה דרמטית ברמת החיים וכן ליכולת לקיים צבא ושירותים חברתיים.
בבחן מצב הכלכלה הישראלית, אמר טרכטנברג כי כל פריט בביתנו נוגע בשרשרת אספקה ארוכה, והאלטרנטיבה תהיה טראומטית. "האם אנחנו רוצים לנתק את כל הקשרים עם העולם?" תהה.
פרשנויות שונות
בניגוד לו, אמיר איל, בעלי קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, ראה את המושג "אוטרקיה" כגורם לחיזוק ועוצמה. הוא טוען שהביקושים למשק הישראלי יזכו להעדפה גבוהה: "נתניהו לא הפחיד את השוק אלא עשה שינוי במסחר", אמר, "אנחנו לא נהיה אוטרקיים כל כך מהר כי אנחנו צורכים ומייצרים".
לגבי השינויים הגלובליים, איל ציין את השפעות המשבר באירופה והעריך כי ישראל תמשיך להיות בברית עם מדינות התומכות בה, דבר שיבטיח ביקוש למוצרים ישראלים כמו מים, אנרגיה, טכנולוגיות ונשק.
תהליכים מתמשכים
נציג בכיר לשעבר במשרד האוצר התעמק בתהליך שהוביל את נתניהו להתבטא כך, והביע דעה כי מדובר במצב פסיכולוגי שבו נתניהו מנסה לשדר שליטה Amidst the chaos. אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי, ציין כי תהליך הבידוד המדיני מקיף בעיקר תחומים כמו תרבות, אקדמיה וסחר בנשק.
לתחושתו, השפעות הבידוד על הענפים האחרים אינן מהותיות, ובוודאי לא בכל תחום. הוא מציין כי גם כשיש תקלות ישנן דרכים לעקוף את המכשולים, כל עוד ארצות הברית תומכת בישראל.
הערכות לעתיד
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, שיבח את נתניהו על כך שהביע את הלחצים שעליהם הם מדברים אך ציין כי כלכלה אוטרקית תהיה אסון עבור ישראל: "היצוא הוא מנוע הצמיחה של ישראל. וויתור עליו הוא וויתור על העתיד". הוא המליץ להעדיף גישה של חיזוק היצוא והסכמי סחר.
בהתמודדות עם אתגרי הבידוד והמשבר, בולט המעבר להשקפת עולם שמתמקדת בהגדלת שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, כי כך ניתן לשמר את רמת החיים וחוסנה הכלכלי של המדינה.