נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: "יוביל למסים חדשים"

גידול משמעותי בתקציב הביטחון

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בפגישות הכנה לתקציב עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כץ כי הוא מתכוון להוביל החלטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון בסך 350 מיליארד שקל לאורך העשור הקרוב. הגידול הזה מתבצע במנהיגות התייחסות להוצאות מערכת הביטחון, כאשר ישנו פער בין הדרישות של מערכת הביטחון לבין התוכניות של משרד האוצר.

הפערים התקציביים

במרכז ההכנות לתקציב המדינה לשנת 2026, מתברר כי ישנם פערים משמעותיים בין משרד האוצר למערכת הביטחון. זה ברור כי התקציב שהיה לפני המלחמה צפוי לגדול באופן דרמטי, אך קיימים הבדלים של עשרות מיליארדים שקל בין התקציב שהציע משרד האוצר לבין זה שמבקש משרד הביטחון.

בעוד שמשרד האוצר מסכים על תקציב ביטחון של 93 מיליארד שקל לשנת 2026, מערכת הביטחון דורשת 144 מיליארד שקל לשנה הבאה, כולל הוצאות על ביטחון שוטף. מתוכן, 37 מיליארד שקל נוספים נדרשים להבנת האיומים והדרישות הביטחוניות.

פערים בהמלצות ועדה ציבורית

ועדת נגל, שהוקמה לבדוק את תקציב מערכת הביטחון, הציעה סכומים נמוכים להפליא לעומת הדרישות שהציג ראש הממשלה. הוועדה ראתה תקציב של 133 מיליארד שקל במשך עשור, לעומת דרישה של 450 מיליארד שקל מטעמו של משרד הביטחון.

השפעות כלכליות והנסיבות

בעקבות שני עשורים של מלחמה, ישראל מתמודדת עם משבר כלכלי. תוצר המדינה נפגע, והגרעון עלה ליחס חוב-תוצר של 70%. נתניהו מתכנן להציע את הגידול בתקציב הביטחון כמדינה הכרחית, אך מדובר במאבק קשה מול האוצר, שמעריך שהגידול ידרוש הטלת מיסים חדשים, מה שיכול להכביד על האזרחים.

מסקנות והמשך המאבק

החלטתו של ראש הממשלה ליצור תקציב ביטחון גדול עלולה להיתקל במאבק נוסף עם משרד האוצר, כאשר נושאים כמו הגדלת הגרעון, האיזון התקציבי וההשפעה על השירותים החברתיים ידרשו תשובות. גורמים במשרד האוצר הביעו חשש כי מדובר במהלך שיביא לדיכוי הכלכלה, אם אין תיאום מדויק בין השרים.

עם זאת, השאלות שנותרו פתוחות הן מה יהיה גורל משרדי הממשלה האחרים ומה עתידיות התקציב המסך. ככל שיתקדמו הדיונים, ברור כי החלטות בנושא הבטחון יהיו בעלות השפעה רחבה על המשק הישראלי כולו, בייחוד בשנת בחירות הקרבה.