פיטורי ראש השב"כ: האם יש סמכות חוקית?

מבוא

השאלות בנוגע לחוקיות פיטורי ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ), רונן בר, הגיעו לדיון בבג"ץ, כאשר חלק חברי הקואליציה טוענים כי החוק באופן מפורש מעניק לממשלה סמכות לעבור את ראש השב"כ מתפקידו ללא צורך בעילה. ח"כ משה סעדה ציין לדוגמה את דבריו של מני מזוז, היועץ המשפטי לשעבר, שטוען כי "אפילו לא צריך עילה" לפיטורים.

החוק והשיח הציבורי

פרשנות החוק

סעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי קובע כי "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו", מבלי לפרט את העילות לכך. אף על פי כן, בעשור הקודם הוקמו נורמות משפטיות רבות שמביאות לידי ביטוי את השפעתם על אופן השימוש בסמכות זו.

דברי מני מזוז

מזוז, שהיה יו"ר הוועדה שעסקה בחקיקת החוק, ציין בעת הדיונים בוועדה כי "הנוסח משאיר סמכות לממשלה להעביר את ראש השירות מכהונתו בלי עילה מיוחדת". לדבריו, הסיבה לכך שלא פורטו עילות היא "שכראש שירות, כמו תפקידים נוספים, לא יכול לכהן אם אינו נהנה מאמון הממשלה".

השאלה המהותית: סמכות ואחריות

עמדת מני מזוז

לפי דבריו של מזוז, השאלה אינה רק האם קיימת סמכות לפיטורים, אלא האם השיקולים שבלב ההחלטה הם ענייניים ולגיטימיים. הוא הדגיש שהסמכות אינה מוחלטת ויש לעמוד בנורמות שהולכות ומתהוות בעבודת בג"ץ.

התגובות למחלוקות

ח"כ סעדה טוען כי בני מזוז הדגיש כי "אין צורך להיכנס לעילות בחוק", והנחת המוצא היא "שראש השירות לא יכול לכהן אם אינו נהנה מאמון הממשלה". עם זאת, מזוז הזהיר כי מדובר בהליך שמתבצע במקרים חריגים שבהם יש צורך בזרים נוספים על סמכות החוקית.

מסקנות

בסיכום, ייתכן כי לאור כללי המינהל התקין והפסיקה הקיימת, דברי סעדה מספקים תמונה חלקית בלבד. על אף שהממשלה רשאית להעביר את ראש השב"כ מתפקידו, הדבר חייב להתבצע תוך הקפדה על נורמות משפטיות נדרשות, כאשר בג"ץ יכול להתערב במקרים קיצוניים.