להכפיף במקום להכריע: שיטת ממלאי המקום של נתניהו

פרקטיקת המינויים בכירים

ראש הממשלה בנימין נתניהו יישם לאחרונה את שיטת מינויים ממלאי המקום לתפקידים בכירים, במיוחד בראשות השב"כ, כהמשך לתפישת "הפרד ומשול". גישה זו מסייעת לפרק בהדרגה את שומרי הסף ולהחליש את מנגנוני הציות, הפיקוח והמשילות במשרדי הממשלה.

דוגמאות מהעבר

לא מדובר במקרה חד פעמי. בדומה למינויו של סגן ראש השב"כ, ש', לתפקיד ממלא מקום, דוגמאות נוספות מצביעות על מגמה זו. תא"ל (מיל.) יעקב נגל כיהן ממלא מקום ראש המל"ל זמן ממושך, בשעה שהמשטרה נוהלה בשנתיים האחרונות על ידי ממלא מקום, ניצב (בדימוס) מוטי כהן.

כמו כן, חוסר המינוי לנציב שירות המדינה וליו"ר תעשייה אווירית מוסיף לתופעה זו, כאשר גם הם נשארים מבלי מינוי ברור.

האתגרים המשפטיים

חתימת המינוי של נתניהו מתרחשת בעוד עננה משפטית מחכה למעלה. בג"ץ צפוי לדון בשבוע הבא בעיכובי פיטוריו של ראש השב"כ המכהן, רונן בר, דבר שיתכן וימשיך לעורר קושי משפטי.

השלכות על הביטחון

מינוי ממלא מקום לארגון כמו השב"כ, אשר אחראי על הבטחת המשטר הדמוקרטי ולוחמה בטרור, מציב אתגרים רבים, בעיקר כשהארגון נמצא בתקופה רגישה יותר מתמיד בעקבות האירועים האחרונים בארץ. שינוי מיידי בעמדות בכירות עלול לערער את שקט התעשייתי הנדרש לצורך פעולה אפקטיבית בארגון.

סיכום

שיטת המינויים ממלאי המקום שביצע נתניהו עשויה לפגוע במעמדו ובתפקודו של השב"כ. כאשר החשיבות לניהול ברור וחד משמעי עולה, נדרשת חשיבה מחודשת על בחירת המנהיגות הארגונית תוך שמירה על התקינות המנהלית במשטר הדמוקרטי