בסכנין מגלים שמחסום הפחד נשבר

מחאה הולכת ומתרקמת בסכנין

בתחילת השבוע, בטקס עיתונאי מקומי ויוצא דופן, עלי זבידאת, הבעלים של רשת סופרמרקטים בסכנין, הודיע כי הוא סוגר את עסקיו בעקבות איומים מצד ארגוני פשיעה. ההצהרה שלו עוררה מהומה גדולה בעיר וגרמה לבעלי עסקים נוספים להצטרף אליו ולסגור את עסקיהם במחאה על חוסר האכיפה בהתמודדות עם תופעת הפרוטקשן והפשיעה המאורגנת בסביבות החברה הערבית.

גל השביתה וההפגנות

לאחר ההצהרה של זבידאת, החל גל מחאות בכל רחבי סכנין. ועדי ההורים של בתי הספר השביתו את הלימודים, נשים ואמהות יצאו לרחובות, ורשויות ערביות נוספות הצטרפו לשביתה. ביום שני, כל העסקים בסכנין היו סגורים, ועתה מחאתם מתפשטת לכל החברה הערבית.

הפורטל להמשך המחאה

ביום שלישי צפויה להתקיים בעיר הפגנה גדולה, עם תקווה רבה שמאות רבים יצטרפו אליה. המקרה של סכנין מייצג צעד משמעותי שנעשה במטרה למגר את הפחד שכה מצוי בחברה הערבית היום.

המאבק החשוב

מחאתם של התושבים מהווה סימן לעוז רוחם ולתנופת שינוי פוטנציאלית בחברה. למרות שעורך דין בעיות כמו הזנחה ממושכת להן היא נתונה, יש חשיבות רבה ביכולת לחולל שינוי אמיתי. חשוב שהמחאות לא יישארו ברמה המקומית בלבד אלא יגיעו גם לחברה הישראלית הרחבה יותר, כולל שותפות עם ארגונים אזרחיים יהודיים, על מנת להפעיל לחצים לפעולה ממשלתית.

המשמעות ההיסטורית

זהו רגע חשוב בהיסטוריה של החברה הערבית. קשה להפריז באומץ הנדרש כדי להפר את חומת הפחד שהוקמה על ידי ארגוני הפשיעה. יש צורך בסיוע לחברה הערבית לבנות מנהיגות ברורה ולפעול בשקיפות ומשותפות עם שאר החברות במדינה.

אחריות משותפת

כעת, על החברה היהודית להיות ערה למתרחש ולא לעמוד מנגד בזמן שחלק מאזרחי המדינה נתונים תחת מעבר חירום. על החברה הערבית לדרוש מנהיגות נוכחת ולא מגמגמת אשר תספק פלטפורמה לשינוי ותקווה לעתיד טוב יותר.

המחאה בסכנין יכולה להיות מנוע השראה לעתיד טוב יותר, אך היא מחייבת ארגון וליווי מקצועי כדי להיות מסוגלת להניב תוצאות ארוכות טווח.