סמוטריץ' ניסה לשכנע את האמריקאי הלא נכון

ביקורו בוושינגטון והמפגש עם מזכיר האוצר

חודש בדיוק לפני הכרזתו הדרמטית של הנשיא טראמפ על הטלת מכסי יבוא על שלל מדינות העולם, טס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לוושינגטון. לראשונה התארח השר בבית הלבן האמריקאי, אחרי שנחשב שם לדמות בלתי רצויה בתקופת נשיאותו של ביידן. פסגת הביקור הייתה פגישה עם מזכיר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט. "סיכמנו בפגישתנו על חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ארצות הברית לישראל", שיתף סמוטריץ' עם חזרתו לארץ.

אחד הנושאים שעניינו יותר מכל את משרד האוצר הישראלי סביב הביקור היה תוכנית המכסים. טראמפ לא הסתיר את כוונותיו להגביר את הייצור האמריקאי ולנהל מדיניות חוץ דרך מכסים, דבר שיצר דריכות לקראת ההכרזה. באוצר ישראל קיוו שסמוטריץ' יצליח לשכנע את עמיתיו בארה"ב לרכך את הפגיעה הצפויה לישראל.

הפגישה עם האיש הלא נכון

לאחר הטלת מכס של 17% על כל סחורה ישראלית, גורמים במשרד האוצר הביעו ציניות ואמרו כי סמוטריץ' נפגש בכלל עם האיש הלא נכון. אישור סוגיית המכסים בממשל האמריקאי נמצא לא אצל מזכיר האוצר בסנט, אלא אצל מזכיר המסחר, הווארד לוטניק. בדו"ח שפרסמה ארה"ב אין כל אזכור למאמצים שנעשו בישראל כדי לנסות ולזכות בהקלות, אשר כללו ביטול מסים נגדיים על יבוא מארה"ב לישראל והרחבת רפורמת היבוא שהעילה הייתה "מה שטוב לאירופה – טוב גם לישראל".

באוצר מסבירים כי הממשל האמריקאי התעלם מהצעדים בגלל שהם נעשו ברגע האחרון. ייתכן שבפגישה שלו בוושינגטון, סמוטריץ' פשוט הפנה את אנרגיותיו למקום הלא נכון.

קטארגייט והלווייתן הכלכלי

במקביל לסבב המדיני, פרשיות פליליות ממשיכות להעסיק את הציבור. יועציו של ראש הממשלה, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, נעצרו השבוע בפרשת "קטארגייט". החשדות נגדם מתמקדים במגעים עם סוכן חוץ, עבירה שעונשה עשוי להגיע ל-15 שנות מאסר, וכן בהפרת אמונים.

אוריך חשוד במסירת ידיעה סודית מהקבינט, שגם לה עונש דומה. חשד נוסף הוא הלבנת הון, הנוגעת להסוואת מקור הכסף שזורם ליועצים מקטאר. יש המעריכים כי התיק עשוי להסתיים "רק" באישום של הלבנת הון, אך זהו לא היבט שצריך לזלזל בו, שכן הלבנת הון היא עבירה חמורה וזאת לרוב מזוהה עם ארגוני פשיעה.

הטבות בנקאיות לאור רווחים עצומים

לאחרונה, הבנקים בישראל הודיעו על מתן תכנית הטבות חדשה ללקוחות, בה הם "יוציאו" 3 מיליארד שקל בשנים הקרובות כ"החזר" לציבור. עם זאת, יש המצביעים על כך כי הבנקים הרוויחו בשנתיים האחרונות 56 מיליארד שקל, מה שמוביל לתחושה כי מדובר בהצגה.

הבנקים יחזירו לציבור רק כ-5% מהרווחים, ובסופו של דבר, הלקוחות יקבלו רק טובות קטנות כמו 250-1,000 שקל בבנק הפועלים, בעד מקרים מסוימים בלבד.

בנק ישראל, שעמד מאחורי ההטבות, מנסה להוריד מעליו את הגיבנת הציבורית מבלי לפנות לחקיקה שיכולה להיתפס כהתערבות בשוק החופשי.