האפיפיור שקירב אליו את העולם ואכזב את ישראל

שנות כהונה של חידוש והתקדמות

במהלך 12 שנות כהונתו, האפיפיור פרנסיסקוס, שהלך לעולמו לאחרונה, צורף על ידי פרשנים רבים כמי שהוקדש יותר לעקרונות ליברליים מאשר למסורת השמרנית של הכנסייה הקתולית. הוא חינך את הנאמנות על קשרים בין מאמינים לבין הדת בטיפול בנושאים חברתיים, החל במאבק בשינוי האקלים, המשך בהתנגדות לתעשיית הנשק, וכלה בהבטחת ביטחון תזונתי לכולם.

עמדותיו על נישואי בני זוג מאותו מין

כחלק מהשינוי שיזם, לא היסס פרנסיסקוס לעסוק גם בנושאים שנויים במחלוקת בתוך הכנסייה, כמו גישה מכילה כלפי בני זוג מאותו מין. בגישה זו שהה באופן ברור משנה את השיח המסורתי, אם כי לא עד כדי לבטל את ראיית נטייתם כחטא.

שינוי הדמוגרפיה וכוח ההשפעה

בחירתו של האפיפיור ב-2013 שיקפה שינויים דמוגרפיים בקהילה הקתולית, כאשר הוא היה האפיפיור הראשון מאמריקה ומחצי הכדור הדרומי. זהו תהליך שממשיך להתרחש לנוכח חילון והזנחת הכנסייה באירופה, מול גידול פרופורציונלי במקומות אחרים, כמו באפריקה ובאסיה.

הכנה לבחירת האפיפיור הבא

עכשיו, עם פטירתו, הופך קולג' הקרדינלים למשמעותי יותר מתמיד בבחירת האפיפיור שיבוא. 75% מהקרדינלים שזכו לבחור, נבחרו במהלך כהונתו. רבים מהם מגיעים מהקהילות הקתוליות החדשות, ויש לקחת בחשבון שהבחירה הבאה עשויה לשקף את ההולכות החדשות בהן.

היחסים עם ישראל והקהילה היהודית

אף על פי שגישתו של פרנסיסקוס ליהודים נחשבה לחיובית באופן כללי, ישנם סוגיות שהעסיקו את יחסי ישראל והוותיקן, במיוחד לאחר קרב הדמים לאחר ה-7 באוקטובר. יש המרגישים כי הממסד הוותיקני אינו מטפל בתופעות אנטישמיות חדשות, שהחמירו בשנים האחרונות.

הצורך במעבר לתקופה חדשה

ברקע התופעות הנתפסות כאנטי יהודיות, יש לקחת בחשבון את הצורך לתקן את הקשרים בין הצדדים. עם פרנסיסקוס מאחורינו, השאלה היא האם תהליך זה יימשך, ואם כן, באיזו צורה. הכנסייה תצטרך לשקול את החזרת הקשרים להקשרים חיוביים בין ישראל לוותיקן.

נראה כי השיח הלאור על הקשרים בין הנצרות ליהדות יהיה מרכזי והקול הבא שישא את המושכות חייב להכיל גישות לבניית אמון מחדש.