השריפה בהרי ירושלים: האם המדינה מוכנה?

השריפה הגדולה בתולדות המדינה

השריפה הגדולה בהרי ירושלים, המוערכת כהרסנית ביותר בתולדות ישראל, מגלה את החולשות במוכנות המדינה להתמודד עם תופעת ההצתות. בזמן שגורמים חשודים מצביעים על הצתות על רקע לאומני, נשאלת השאלה: מהי יכולת המדינה במניעת אסונות טבע שכזו?

תופעת השריפות והמשבר האקלימי

ישראל חוותה ותContinue to browse דה למקרים קודמים של שריפות ענק, במיוחד באביב, בעקבות חורף שחון שהותיר את היערות יבשים. הסיבה לדאגה אינה נוגעת רק למשבר האקלים, אלא גם להתנהלות הממשלתית ומוכנות המשרדים השונים.

התנהלות משרד הביטחון הלאומי

מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר, תומר לוטן, שיתף את דעתו לגבי היערכות המדינה באירועים כמו השריפות האחרונות. לוטן סיפר בפוסט שפרסם ברשת X על תוכנית לאומית שנועדה למנוע את האסון, אשר כללה רכישת מסוקי בלאק-הוק לכיבוי שריפות. עם זאת, רוב התוכנית לא יושמה, ורכישת המסוקים נבלמה על ידי השר החדש, איתמר בן גביר.

טענות בן גביר

בן גביר, במהלך כנסים שונים, הביע עמדות כאילו רכישת המסוקים נועדה "לשימוש המפכ"ל" בלבד, מה שלטענת לוטן, מסכם את חוסר ההבנה גם לגבי המטרה האמיתית של המסוקים.

מה הלאה?

שנתיים וחצי לאחר הדיונים וההבטחות הממשלתיות, לא נרכשו מסוקים או מטוסים נוספים עבור מערך הכבאות. תוכנית לאומית שהוקמה בפברואר 2022 לשיפור ההתמודדות עם שריפות יער נתקלה בחסמים לא צפויים.

קידום אזורי חיץ

בין ההמלצות שהוצגו בתוכנית, הייתה גם הקמת אזורי חיץ בשטחים מיוערים – צעד חשוב בעקבות אסון הכרמל ב-2010. התוכנית שואפת למנוע פגיעות נוספות ולשפר את ההיערכות למקרי חירום.

מסקנה

הצלחה בטיפול בשריפות בעתיד תדרוש רפורמות משמעותיות במוכנות המדינה, השקעה במערך הכבאות ומענה לסוגיות פוליטיות המרתקות את שיח הציבורי בישראל